גבר ציפור
מול שני מחנות הינך ניצב,
האחד של עברך
האחר של ההווה והאמת.
כל שעבר עליך,
חותמת הכאב אשר נטבעה בנפשך,
אם ללכת הלאה
אל מחוזות טובים
אך לא ידועים
או להישאר נאמן לעבר,
לפיסת אדמה מוכרת
אך קירחת ועקרה.
כי נפשך נפש של ציפור
ודמך דם משוררים.
הרגש הגדול שאתה מסתיר
וליבך המדמם והזועק
קבלני, הנח לי, שחררני מעבדות,
מכבלים של מותר ואסור.
תן לי להיות אני
גבר, איש, נפש חופשייה,
ציפור.