לצייר פרפרים

תאריך הוצאה לאור: 07-2020 מספר עמודים: 114 תחזיק אותי חזק בצוואר תפתח בעדינות את הראש תפרק את העצמות תיגע בקצות האצבעות תסרוג לי את המוח אל תאחוז בי בכוח אני צריכה עוד לצמוח   בכנות, לכולנו מגיע על זה קרדיט. על זה שאנחנו חיים פה, בעולם הזה, בזמן הזה, באהבה הזאת. ולא, העולם לא מושלם, אבל הייתי רוצה שיהיה בו טוב. בתוך מסעות בין מדינות שונות, שפות אחרות ואנשים משונים – המילים שורדות איתנו אותנו. לקרוא לאט, לקרוא מהר, לקרוא בבת אחת ולחזור כשייגמר.   מאיה אזולאי כץ, בת 23 מאזור השרון, יוצרת הכותבת בכנות על האומץ להיות מי שאתה בעולם, שוברת מוסכמות בכתיבה חושפנית למדי, מחברת מילים ומתארת דרך של זהויות, חלומות, אהבה, שניות חשוכות ונצחים קצרים מדי שנותרים על הדף ומחברים את כל בני האדם. לצייר פרפרים הוא ספרה הראשון.

בוחרת אנשים

חותכת אנשים

מערבבת אנשים

מגלגלת אנשים

מדליקה אנשים

שואפת אנשים

מאפרת אנשים

מכבה אנשים

מגלגלת חדשים

אני אוהבת בנות. וגם בנים.

אני לא מבולבלת,

לא - לא בטוחה,

אני פשוט רואה

גם באישה את מה

שההיא רואה בגבר שלה.

אוהבת נשים עצמאיות, חזקות, משכילות,

ואוהבת את מה שיש להן שם, מה שנקרא...

ואת זאת, ואת זאת וזאת.

ואני לא פוזלת לצדדים כשאני במערכת יחסים,

אני לא מהסטיגמה של אלה שבוגדים,

פשוט אוהבת נשים. וגם גברים.

לא רוצה לשמוע את השאלה:

"למי את נמשכת יותר?"

זה לא מעניין, מעניין מה הלב אומר,

מה שבפנים זה מה שנכון,

ואם זה נכון, זה לא יכול להיות כישלון.

אני יודעת את זה בערך מאז שהתחלתי לאכול סושי,

שזה גיל מאוד צעיר.

אז כשידעתי, לא ידעתי שידעתי,

אבל היום אני יודעת שכבר אז הייתי מודעת.

וואלה, לא מפחדת,

שָׂמָה קצוץ על מה שכולם חושבים.

כשאהובתי מביטה בי

והצמרמורות בקצות האצבעות,

כשאהובתי מביטה בי

למה זה כל כך מוזר לכם לראות?

אני אוהבת בני אדם

ותכלס, אצלי,

יש יותר דגים בים.