עוד שאכטה אחת ודי

"כשאני אומרת לך שאני צריכה ללכת

אתה מופתע ומבקש ממני רק עוד רגע

עוד סיגריה

ואני לא מסוגלת

למרות שהכי כיף הקפה והסיגריה בבוקר מאוחר

אבל אני יודעת

שאם נעשן עוד סיגריה אחת

זה אומר עוד סיפור ועוד מבט

ואז כבר לא אוכל ללכת ממך לעולם."

הקטעים בספר "עוד שאכטה אחת ודי" מתארים רגעי חיים אמיתיים מהיום יום, מחשבות על יחסים, אהבה, כוחן של התמכרויות שונות בחיינו וההתמודדות שלנו איתן, הציפיות של הסביבה מאיתנו, שאיפות ומטרות בחיינו, קבלה עצמית, והדרך שבה אנחנו רואים את עצמנו דרך האחר.

הספר מצליח לסחוף את הקורא בקלות בשל סגנון הכתיבה השוטף והמרגש בו, בשפה פשוטה ומדויקת.

הטקסטים בו מלאי רגש ועומק, ונוגעים בנושאים שלא תמיד מעיזים לדבר עליהם.

המחברת, טל בצלאל, היא אמנית וציירת בוגרת שנקר. טל היא בחורה צבעונית בעלת חשיבה קצת שונה מהמקובל, במיוחד בכל הנוגע למערכות יחסים ועל הדרך שבה אנו בוחרים לחיות.

סגנון כתיבתה שואב את הקוראים לתוך עולמה המופלא ומחשבותיה המסקרנות אשר מאפשרות לקוראים לחשוב על החיים בצורה קצת אחרת.

משוגעת

תמיד חשבתי קצת אחרת

אף פעם לא חלמתי על האביר על הסוס הלבן

אני מרגישה שרוב האנשים שסביבי לא מבינים אותי

הרבה פעמים אני מרגישה שאני היחידה

שרואה את התמונה הגדולה

והם פשוט בוחרים לחיות בקטן

אני רוצה לחיות בגדול

אני רוצה לטרוף הכול

אני רוצה קריירה מצליחה

אני רוצה לטייל בעולם

אני רוצה לא לדעת מה יהיה מחר

אני רוצה להיתקל בהזדמנויות הזויות

וללכת על זה בגדול

אני רוצה ליהנות לצחוק לבלות

להתפרע בריקודים עד אור הבוקר

לעשות מה שבא לי

בלי הסברים או התנצלויות

ובלי לתת חלקים מעצמי לאדם אחר

כי כמו בכל דבר בחיים שלי

גם באהבה אני הולכת על זה בגדול

אני שוכחת את עצמי

 מוותרת על עצמי

ואז מתעוררת אחרי תקופה

כשאני כבר לא יודעת מי אני

כן אז אמרו לי לשנות את זה

אמרו לי שצריך לשחק איזה משחק

אבל אני ממש לא בקטע של משחקים

אם אני מרגישה אני רוצה לצרוח את זה

ולא אכפת לי מה כולם אומרים

כי הם לא יודעים איך זה מרגיש אצלי

אז אומרים לי "מטורפת" "משוגעת"

"את תיפגעי" "את פוגעת בעצמך"

"מגיע לך טוב יותר"

וכן לפעמים אני באמת מסכימה איתם

אבל יש ימים שקטים כאלה

שאני פשוט שלמה עם עצמי

אני לא מצפה מאף אחד שיבין אותי

אני גם לא מנסה בכלל להסביר

אני פשוט שותקת וחושבת לעצמי

אף אחד לא משוגע

כל אחד רואה את החיים אחרת וזה בסדר

אז אולי מה שנראה בשבילי לחיות בקטן

בשבילם זה לחיות בגדול.