עולם הישויות

1

כשראיתי לראשונה את הידיעה הקצרה אודות קבוצת מטאורים המאיימת להחריב את כדור הארץ, סיווגתי אותה מיד יחד עם שאר נבואות הזעם למיניהן, והמשכתי בקריאת העיתון.
מאוחר יותר בלילה נזכרתי שוב באותה כתבה, ששני פרטים בה משכו את תשומת ליבי.
ראשית, הכתב הסתמך על מקור במרכז החלל בדרום אפריקה, שם מצוי כידוע אחד הטלסקופים הגדולים והמשוכללים בעולם.
שנית, התמיהה אותי העובדה שבנ.א.ס.א. מצאו לנכון להכחיש את הידיעה.
אחרי כמה זמן החלטתי שהסיפור כולו הוא מן הסתם פרי עונת המלפפונים בעיתונים ונרדמתי שבע רצון מן ההסבר.

2

עבור שבועיים חשף ה’וושינגטון פוסט’ בידיעה בלעדית את דבר התכנסותם הסודית בבריסל של ראשי שבע סוכנויות החלל הגדולות בעולם.
הכתבה לא מסרה פרטים לגבי מטרת המפגש, אך הגילוי כשלעצמו הביא בעקבותיו גל של ניחושים, ועבור הפרשנים המדעיים הוא היווה סיבה למסיבה. חלקם דיברו על טיסות מאוישות אל עבר כוכבים רחוקים, לעומתם אחרים ידעו לספר על מפגשים מתוכננים עם יצורים אינטליגנטיים מן החלל החיצון. והעיקר כולם התראינו חדשות לבקרים בכל אמצעי התקשורת, והעלו ספקולציות ככל שיד הדמיון הטובה שרתה עליהם.
הדברים נפלו על קרקע פוריה, במיוחד לנוכח ההתקדמות הרבה שחלה לאחרונה בפתוחו של מקור אנרגיה חדש ומופלא. על פי הפרסומים הדבר נמצא עדין בשלבי מחקר, אך מדענים כבר ידעו לספר על אפשרויות יישום שרק המחשבה עליהם די היה בה כדי לסחרר את הראש.
אף אני נסחפתי בגל ההתרגשות הכללית וקראתי בצמאון כל פיסת מידע חדשה בנושא. אולם באין ידיעות מוסמכות יותר הסתפקתי כמו כולם בשמועות אשר הפכו נועזות מיום ליום.
כעבור שבוע הסתיים המפגש המסקרן, ומאחר והידיעה על קיומו כבר הפכה לנחלת הכלל, לא נותרה עוד ברירה אלא לכנס מסיבת עיתונאים.
מאות עיתונאים מכל העולם באו לסקר את הארוע אשר הועבר בשידור חי בכל הרשתות הגדולות.
דובר נ.א.ס.א . אשר נבחר לייצג את המשלחות עלה לבמה ולאחר שבאולם השתרר שקט הקריא מן הכתב את ההודעה הבאה:
המפגש הנוכחי גבירותי ורבותי, כמוהו כבר נערכו אחדים בעבר, נמשך עשרה ימים ובמהלכו הוחלפו דעות בנושאים בעלי עניין משותף. המשתתפים דנו בכל הסעיפים שנכללו על סדר היום והוחלט להמשיך בדיונים במסגרת ועדות משנה.
הדובר קיפל בזהירות את פיסת הנייר, תחב אותו לכיס מעילו והישיר מבט אל קהל הכתבים.
התדהמה היתה מוחלטת, ובמשך כמה זמן איש לא פצה פה, אך בחלוף ההלם הראשון התפרץ האולם כהר געש. הכל צעקו ונופפו בידיהם ובמהומה שנוצרה לא ניתן היה עוד לשמוע דבר מן הנאמר.

3

בעיות היום יום והטעם התפל שהשאירה מסיבת העיתונאים גרמו לי לאבד עניין בנושא. התקשורת לעומת זאת קבלה את הארוע כפגיעה קשה ביוקרתה ובמעמדה. היא השפה את צפורניה וכל מי שרק נמצא בטווח פגיעתה יצא בקושי בעור שיניו. זעמם של העתונאים גבר עוד יותר משהתברר להם שאפילו הדלפות קלות לא מסתננות החוצה מישיבות ועדות המשנה. קשה לדעת כיצד היה מסתיים העניין כולו אלא שאז התפוצצה פרשה חדשה אשר כדרכן של חדשות טריות דחקה הצידה את הישנה וריתקה אליה עד מהרה את תשומת לב הציבור כולו. הסיפור היה שקבוצת טרוריסטים השתלטה על מאגר פצצות אטומיות ישנות המיועדות להשמדה, ואיימה לפוצצן על בירות העולם. כל תושבי כדור הארץ הרימו את עיניהם השמימה, אך המניע למעשם זה לא היה קשור דווקא לדת או לאמונה, כי אם לעובדה פשוטה שהפושעים הצליחו לשים ידם על תחנת חלל, אחת מאלו שהוקמו לאחרונה במטרה לשמש בסיס שלוח לחלל של פסולת רדיואקטיבית. הדבר נעשה לאחר שמדענים פסקו שלא ניתן עוד להמשיך לקברה על פני כדור הארץ מבלי שהדבר יביא לשואה אקולוגית נוראית. תחנות אלו היו מצויידות במשגרים משוכללים ביותר ובדרך זו שולחו גם ראשי נפץ אטומיים ישנים.
לנוכח חומרת המצב הוחלט לדחות בינתיים את חקירת הנסיבות שהביאו לביזיון המחפיר ואת מיצוי הדין עם האחראים.
הוקם מטה חרום בראשותו של הנציג האישי של נשיא ארהב, ולרשותו הועמדו משאבים וסמכויות חסרי תקדים. בינתים הטרוריסטים הודיעו שהם תובעים לאפשר למנהיגם להופיע בשדור חי בכלי התקשורת, שם הוא עמד לדבריהם לפרט את דרישותיהם.
המיסתורין שאפף בשלב זה הן את זהות הפושעים והן את כוונותיהם שכנע את האחראים להכנע לתביעתם, ולפיכך נקבע מועד השדור למחרת היום, בשעה אחת עשרה בלילה לפי השעון המקומי. נדמה לי שלא אסתכן באמרי שגם בארצות בהן השדור נועד להתחיל כשעה פחות נוחה עקב הפרשי השעות, עמדו להיות שעורי הצפיה קרובים למאה אחוז.
למחרת, יום השדור, פסקה כמעט לחלוטין כל פעילות בעיר. מרבית העסקים נותרו סגורים, הורים השאירו את ילדיהם בבתים ובאוויר הורגשה תחושה מוזרה של פחד, התרגשות וסקרנות שהלכו וגברו ככל שקרב מועד השידור.
חשבתי שלמרות הכל מן הראוי הוא שאגיע לעבודה, אף על פי שכל שהתאוויתי לעשות היה להשאר בבית מול הטלוויזיה ולצפות בשפע התכניות שגדשו את המסך. הדבר הזכיר לי את השעות שלפני פרסום תוצאות הבחירות.
הנסיעה לעבודה ערכה עשרים דקות בלבד לעומת שעה ורבע כרגיל.
להפתעתי מצאתי את מרבית העובדים ישובים במקומותיהם אף שמרביתם נראו מנותקים מסביבתם והיו מציצים כל העת בשעוניהם.
כעבור שלוש שעות התחיל הבנין אט אט להתרוקן.
התחמקות היחידים הפכה לנטישה המונית מיד לאחר הפסקת הצהריים, שממנה איש כמעט ולא חזר עוד למחלקה. בשעה שתים וחצי לקחתי אף אני את התיק ובצעד נמרץ והחלטי, כזה השמור אצלי בדרך כלל לפגישות חשובות, יצאתי מן הבנין ובקושי רב התאפקתי שלא לפתוח בריצה לכוון מגרש החניה.
הנסיעה הביתה ערכה אך פחות מזו שבבוקר.
התקלחתי, לבשתי חולצת ספורט ומכנסי התעמלות, הכנתי קנקן קפה וקערה ענקית של פופקורן והתישבתי מול הטלויזיה בהחלטה נחושה שדבר לא יזיזני משם עד סוף המשדר מיוחד.
כנראה שיש אמת באימרה הישנה האומרת ‘אין מנוחה לרשעים’, כיוון שהיחידים שנראו פעילים באותן שעות היו העיתונאים וצלמי הטלויזיה. אלה חשו מן הסתם שזאת שעתם הגדולה וממש התעלו על עצמם. כתבות, ראיונות, פרשנויות, הכל זרם בשפע והשרה אווירת דרמה מבוימת היטב אך מוגשת בצורה שלא תעורר פניקה בציבור.
כעבור כמה זמן, לאחר ששתיתי עוד כוס יין אדום, התחלתי לנמנם ובטרם נרדמתי עוד הספקתי להרהר בנבואות שמתבדות, במסיבות עיתונאים שמאכזבות ובכך שאולי הפעם עומדים אנו סוף סוף בפני הדרמה האמיתית, כזאת שתוציא אותנו משגרת חיי היום יום.
שקעתי בשינה לא שקטה וחלמתי שאני במעמקי האוקיאנוס לבוש חליפת צוללנים וקסדה גדולה ושקופה על ראשי. הסתכלתי מסביב אך לא ראיתי דבר מלבד המסה האין סופית של המים הסוגרים עלי מכל הכוונים. שמתי לב שבידי נמצא דבר מה הדומה לג’וי-סטיק של משחקי הטלויזיה והוא מחובר לחליפת הצלילה שלי באמצעות כבל. בראשו היה כפתור וכשלחצתי עליו הגיע לאזני זמזום חרישי. הסטתי את המוט לפנים ואז התחלתי לנוע לאט קדימה. עוד דחיפה קלה והמהירות גברה אף היא. משכתי את המוט לאחור ואז התחלתי להתרומם עד שבמהרה עליתי על פני המים.
מסביב השתרע עד אין סוף האוקיאנוס הכחול, אך להפתעתי ראיתי לא הרחק ממני רפסודה קטנה עליה יושבת אשה צעירה לבושה שמלה לבנה. נראה היה שהיא מכירה אותי כיוון שחייכה אלי בידידות ונופפה בידה לעומתי. למרות שפניה היו מוכרות לי היטב לא הצלחתי בשום פנים ואופן להזכר מי היא. התקרבתי ושאלתי אותה לשמה אך היא סימנה לי שאינה שומעת אותי. הבנתי שהקסדה היא זאת שמפריעה ורציתי להורידה אך ללא הצלחה. הבחורה ניסתה אף היא לעזור לי אך ללא הועיל. התחלתי ללחוץ על הכפתורים אך למרבה יאושי הרגשתי כיצד אני שב וצולל אל תוך המעמקים. כל נסיונותי לעצור את השקיעה היו לשווא ולאט אך בהתמדה המשכתי לרדת עד שהמים שבו וסגרו עלי מכל הכוונים.
התעוררתי כשאני מכוסה כולי זעה וליבי פועם בחוזקה. ראיתי שבחוץ כבר חושך ונשימתי נעתקה מקירבי למחשבה שמא החמצתי את השדור. מבט מהיר על השעון התלוי על הקיר הרגיע אותי . עדיין נותרה למעלה משעה וחצי עד לתחילת המשדר המיוחד. הציפיה תחילה להעיק עלי. כביתי את מכשיר הטלויזיה, נעלתי נעלי התעמלות ויצאתי החוצה.