עצבות עם תום של ילדות

בשנת 1998 פרסמתי בהוצאה עצמית את הרומן הראשון שלי, מחיקה (אירייז'ר), שדן בנפילת רפובליקת ויימאר בגרמניה, עליית הנאצים לשלטון והשואה, מה שזיכה אותי בשלושה פרסים כספיים ובתשבחות וביקורות רבות ומצוינות.

הספר הנוכחי החמישי במספר הוא אוסף של 25 סיפורים קצרים, חלקם מלאי רגש עד דמעות, ובכל סיפור אני פונה לילד או לנער במדינות שונות בעולם, כולל בישראל ובעם היהודי לדורותיו, מתאר את חייהם הפרטיים והאישיים ואת האופן שבו הם משתלבים בתמונה הגדולה ופורס בפניהם בדקדקנות, בפרטי פרטים, בהרחבה ובפרוטרוט את ההיסטוריה המפוארת של עמיהם ומדינותיהם, הפוליטיקה, הפסיכולוגיה, הפילוסופיה, האומנות, האדריכלות, הדתות, הפולקלור, המורשת והמסורת, דמויות היסטוריות מרכזיות, ספרות ושירה, אקטואליה ועוד ועוד נושאים ותתי־נושאים שעוברים כחוט השני לאורך הספר המלהיב הזה ומתנקזים ומתמזגים לכלל פנינה ספרותית נדירה, איכותית, עמוקה, עשירה, כתובה היטב ומלאה בחוכמה, בינה ודעת.

הספר ייחודי ביותר, מעניין, פורה, פוקח את עיני הקוראים לתרבויות העולם הרבות והמגוונות ומעשיר את האינטליגנציה.

עיבדתי גם שני רומנים לשני תסריטים עבור סדרת טלוויזיה או סרט קולנוע עלילתי. להלן פירוט של פרסומיי הקודמים, ארבעה רומנים: "רצח, רצח תרדוף" (2006), עובד לתסריט, "שומר אחי אנוכי" (2013), עובד לתסריט, "ארץ הפלאות מיד שנייה" (2014) וגם "החלומות האלה כשקר בחוץ" (2015).

פנחס היקר

הגענו יחד למחנה השמדה נאצי נורא כל כך, תופת תנכית במלוא מובן המילה, כשאתה ילד חרדי מוגן, תמים, ללא כל עוון או חטא, שצוחק הרבה ושלא מכיר את הרשע שיצר האלוקים במין האנושי האכזר.

הופרדת ממשפחתך האוהבת שנספתה כולה, השם ייקום דמה, אך מזל גדול שמצאת אותי גר עימך בצריף שבנו אנשי העמלק המרושעים, נצר להמן הרשע ופרעה הרעים שונאי ישראל.

פנחס היקר עם פני המלאך, בוא נברח מפה, מיצורי השטן. אקים אותנו בלילה ונגלוש על קשת צבעונית שמובילה מאדמת המחנה אל מעל גדרי התיל, ונגיע ליער עבות וירוק־עד.

משם תתפוס כוכב קטן שעימו תגיע לנהר הירדן, ותמצא שם את בני ישראל, העם העתיק, חוצים את הנהר כשהם נושאים עימם את ארון הקודש ובתוכו לוחות הברית המקוריים, שאותם הביא משה רבנו מהר סיני, ומצא כי בהיעדרו מהמחנה בנו בני ישראל קשי העורף את עגל הזהב לעובדו.

לאחר ארבעים שנים של נדודים במדבר, לאחר יציאת מצרים, העם פולש לכבוש את כנען כולה, בהתאם להבטחה מאות שנים לפני כן לאברהם אבינו, שמזרעו יצמח העם כחול אשר על שפת הים ושאותו עם יירש את הארץ כולה ויתנחל בה.

שנים־עשר השבטים, צאצאיהם של אבות האומה, בראשותו של הלוחם האגדי בן טיפוחו של משה רבנו ויורשו, הלוא הוא יהושע בן־נון, פולשים לכנען של עובדי האלילים ומנהלים אין־ספור מלחמות כיבוש, כשהם נתקלים בהתנגדות עזה של העמים אשר כבר גרים בכנען, כגון היבוסי והחיתי ועוד רבים.

דוד המלך, שנים רבות מאוחר יותר, יבחר בעיר היבוסית שבמרכז הארץ להיות לו לבירה חדשה, הלוא היא ירושלים, שבמרוצת השנים תהפוך לבירה הנצחית והקדושה ביותר של העם היהודי.

כזכור לך, פנחס המהולל, בנו ויורשו של דוד, שלמה המלך הגדול, יבנה את בית המקדש הראשון על ההר מצפון לעיר היבוסית בירושלים, מרכז גדול של עלייה לרגל ותפילות מכל רחבי הארץ של המאמינים מקרב בני ציון.

אל תשכח לעולם את ירושלים, אשר היהודים בתפוצות ובארצות הגלות תמיד מתפללים בבתי הכנסת לכיוונה, ושתמיד תהיה הלב הפועם ומשוא הכיסופים והגעגועים של כל היהודים בעולם.

ואכן, עשרה קבין של יופי ירדו על העולם, תשעה מהם נטלה ירושלים.

פנחס שלי, הגעת לארץ ישראל, הארץ המובטחת מספר התנ״ך הקדוש, וכעת תן לפילים, לגמדים, לכלבים, לפיות היער, לבתולות הים המסרקות את שערן, לפרפרים ולחתולים ולשאר חיות שונות ומשונות מצוירות בדמיונך למלא את תודעתך ולהחליף את החיים הזוועתיים פה בשמחה ובששון, כי אתה ממש לא זקוק לעוד מנה של סבל ואסון.

פנחס שלי, תינוק שלי, אתה כעת סמוך לכותל המערבי, כותל הדמעות, המקום הקדוש ביותר בחיי עַם הנצח. למעלה הר הבית עם כיפת הסלע ועם מסגד אל־אקצא שם גם ניסה אברהם אבינו לעקוד את בנו יצחק על הר המוריה. עיר עתירת מבנים מפוארים ועתיקות לאין־ספור, ואנו עדיין מצפים לראות את האור.

תהיה חזק, תהיה בריא, תעמוד איתן בסיוט הזה, הנורא, פני ילד נעימות עם עיניים כחולות, ילד שהרשעים רוצחים במיליונים כי אנו העם המובחר, שכן האל בחר בנו מכל העמים, מבחינה מוסרית וערכית, וכן בשל חובת הלמדנות וההצטיינות.

ילד קטן, אל תפחד, שמע את מה שיש לי לומר. אנו חיים ביגון בממלכתו של הצורר הנאצי, אך יחד, אתה ואני נתגבר על הקשיים, כן יהיה רצון.

שמע ישראל, אדוניי אלוהינו אדוניי אחד. פנחס, אתה עוזר לי לשרוד את החיים במחנה ואתה תומך בי במסע האין־סופי אל ארץ ישראל הנשכחת, כשיש תהלוכה של אהבה יוקדת לך ובעבורך שמלווה אותך בכל דרך שבה תחפוץ ללכת.

ידי אוחזת בידך, נצא מתוך השער עם בוא הצבא המשחרר ובדרך לא דרך נעבור ימים ויבשות אל הארץ המובטחת.

אל תפחד, אל תירא, כי בסוף תבוא הבשורה, בשורה על מרבדי פרחים ונוף מהמם וירוק של הארץ עם המורשת והמסורת התנכית.

זכור את יום השבת לקדשו, את קיום תרי״ג מצוות שחייבים, את מצוות הקריאה של התורה הקדושה, את לימוד המשנה, התלמוד והגמרא, התורה שבעל־פה, שנכתבו בכישרון כה רב על ידי חכמים יהודים בעידן קדום, עם המון פלפולים משכילים, דיונים ומסורות ומורשות עשירות ומפוארות של רבנים, שהרבו בפרשנויות אין־ספור של התנ״ך.

אני שר לך מזמור מספר תהילים, שיר ערש והלל, עד שתגיע לגיל קבלת עול המצוות בטקס בר המצווה, כשתהיה בן שלושה־עשר אביבים.

וכאשר תמצא את השידוך הראוי לך בעתיד הרחוק, תשמח להינשא לאישה חסודה ונעימת הליכות אשר תביא לך ילדים רבים ותהיה עזר כנגדך, ותתחתנו כדת וכדין לפי תורת משה וישראל.

אל תשכח לעולם, ילד חמוד שלי, את פאר התרבות היהודית, ונצור זאת בליבך, את דמות אימך הרבנית המקסימה, הערכית, האישיות של ממש, אשר לימדה אותך כבר בגיל צעיר כל כך את שפת העברית, שפת הקודש, וכמובן את דמות אביך, רב הקהילה המקומית בעיירה, שהיה פייטן ראשי וחזן בבית הכנסת הנאה למראה בעיירה שבה גרתם, וששלח אותך לחיידר כדי שתספוג תרבות והשכלה יהודית תורנית, מה שנקרא תינוק של בית רבן.

אל תבכה ואל תחשוש, פני מלאך יקר שלי, אמץ בליבך כוחות הישרדות איתנים ומלאי גבורה, בעודך נזכר בדמויות התנכיות אשר יגנו עליך ממרומים, כמו אברהם אבינו, שרה אימנו, משה רבנו, רבקה, רחל ולאה, כל השופטים והמלכים ששלטו בארץ וכן הנביאים הרבים ששוטטו שם ואיימו שאם העם החוטא לא יחזור בתשובה, הקדוש ברוך הוא יעניש אותו בחומרה.

כעת אני יוצא מהצריף ללכת לעבודה, בעוד אתה עדיין מנמנם על הדרגש, ולסיום אתן לך נשיקה על המצח כי אנחנו באמת עם הנצח.

פנחס, ילדי היקר, אל תגדל כל כך מהר. תן לזמן לרוץ, תן לאופטימיות לגאול אותנו. הרבה מזל טוב ושכל תקוותיך, חלומותיך ומשאלותיך יתגשמו.