כותל
פִּתְאוֹם אֲנִי מֵבִין
אֲנָשִׁים שֶׁבּוֹכִים לְיַד
קִיר גָּבוֹהַּ
שֶׁעֲשָׂבִים מִזְדַּחֲלִים
בְּחֵיקוֹ הַסָּדוּק מִשָּׁנִים.
לֹא לְכָל אֶחָד
יֵשׁ כָּתֵף לִבְכּוֹת עָלֶיהָ
בְּשָׁעָה קָשָׁה,
לִפְרֹק אֶת מְצוּקוֹת הַחַיִּים,
כְּשֶׁהַלֵּב זוֹעֵק לַשָּׁמַיִם.
בְּעֵת מְצוּקָה
לִפְעָמִים
גַּם אֶבֶן מַשְׁמִימָה וְקָרָה
יְכוֹלָה (אוּלַי)
לְהָבִיא מָזוֹר
לְלֵב כּוֹאֵב.