זכור בן טרול, רב עוצמה, בשריון ואבן ארץ
אש בערה, מים הזליף, אדמה גאה ורוח נשבה
בשירת בת פאיסי וקול מנגינתה של בת טריל,
בן טרול היורה למרחק לא חמל לכאב המפלץ.
צעדיו נשמעו בחוזקה, ראו בנות טורין ביראה
אם אפסה בכוחה מזימת לאל, נמלטה משדה
אף לא נותרו רוחות הפלמסים בחוף בשלווה
זעקתם לאוזני הר-מלקרת נשמעה אל הימים.
יחד בשדה אז נאספו השלושה בפליאה לדם,
והוא נשפך בשביל מתפתל ממושב בן טרול.
ועד קדמה, שם נסוגה בגופה במכאוב המפלץ.
רעדו העבים בשמוע זעקתם וגם בבית-טורין
או אז לא נחו, ואל מושבת בן טרול אז בא,
עתה הוא הולך וקרב אל בנות טורין ביראה.
חרה בן הטרול בתחינתו ליבו פילח לב מפלץ
בשריון הלבוש ובקסדה עטורת אל ראשו
כה חזה אל יערות באילנות-אילנות אפלוליים,
בידיו אחז בלב מפולח ראו אילנות גזע כרות,
אבני-חורש בקעו בקולות נעמדו בבנות טורין.