תעצרי רגע ותקשיבי
תַּעַצְרִי רֶגַע
וְתַקְשִׁיבִי -
אֵיפֹה שֶׁאַתְּ נִמְצֵאת עַכְשָׁו
זֶה בּוּל,
אַתְּ שׁוֹמַעַת אוֹתִי? בּוּל הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ אַתְּ אֲמוּרָה לִהְיוֹת -
לֹא בְּשׁוּם מָקוֹם אַחֵר.
לֹא לְהַרְגִּישׁ אַחֶרֶת,
לֹא לְהִתְנַהֵג אַחֶרֶת,
לֹא אֲמוּרָה הָיִית לְהַגִּיעַ לְשׁוּמָקוֹם,
לֹא אֲמוּרָה הָיִית לִהְיוֹת אַחֶרֶת.
הַנְּשָׁמָה הַיָּפָה שֶׁלָּךְ -
זֶה הַמַּסָּע שֶׁלָּהּ בָּעוֹלָם הַזֶּה.
הַאִם נִרְאֶה לָךְ הֶגְיוֹנִי לַעֲמֹד מוּל עֵץ
וְלִכְעֹס עָלָיו שֶׁהוּא עֲדַיִן לֹא בַּשַּׁלֶּכֶת?
נִרְאֶה לָךְ הֶגְיוֹנִי לִכְאֹב עַל הַמַּיִם הַזּוֹרְמִים בַּנַּחַל
כִּי הֵם עֲדַיִן לֹא הִגִּיעוּ לַיָּם?
רָאִית פַּעַם פֶּרַח שֶׁעָצוּב כִּי אֵינוֹ עָלֶה אוֹ גֶּזַע?
עִצְרִי עַכְשָׁו.
לְכִי לָרְאִי,
הִסְתַּכְּלִי לָךְ בָּעֵינַיִם,
חַפְּשִׂי בָּהֶן חֶמְלָה וְרֹךְ.
הַבִּיטִי לְעִמְקֵי נִשְׁמָתֵךְ הַשְּׁלֵמָה
וְאִמְרִי:
“אֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתִי,
אֲנִי נִמְצֵאת בּוּל,
אֲבָל
בּוּל, אֵיפֹה שֶׁאֲנִי אֲמוּרָה לִהְיוֹת. “
הוֹדִי עַל הַשִּׁעוּרִים.
חַיְּכִי אֵלַיִךְ.
אַתְּ אֲהוּבָה.