שנת קורונה+18

תאריך הוצאה לאור: 03-2022 מספר עמודים: 152 "חמישה ימים לא יצאתי מהבית. היום יצאתי בפעם הראשונה, לעשן סיגריה על המדרכה ליד הבניין. ראיתי בחורה שעושה את אותו הדבר והייתה לי תגובה של אדם קדמון שנחת באמצע הציוויליזציה — התחלתי לנהום, נהייתי כולי מכופף והרגשתי את הזנב יוצא ממני. עבר זמן מאז שהייתי בחברת היצורים הנפלאים הללו. מתחיל להיגמר לי הסוכר ונופלת עליי ההבנה המפחידה שבקרוב אצטרך ללכת לאיזו מכולת, אבל אין עליי תעודת לידה, כרטיס אדי או לא יודע איזה מסמכים צריך בשביל שכוחות הביטחון לא יירו בי על זה שאני מסתובב ברחוב. ניקיתי את כל מה שאפשר לנקות בדירה. אתה יודע שניקית הכול כשאתה מנקה את המגב. ניקיתי אפילו את החלק הזה שמתחת לכיור במטבח — החלק שממנו הגיעה הקורונה למי שלא יודע. גם מלריה, כולרה ומכשפות מגיעות משם...   ובנימה יותר רצינית, כל מה שהוביל אותי לכתיבת הספר, גרם לי בתור אתאיסט מוחלט להגיע לשתי מסקנות עיקריות: הראשונה - אם תחפרו מספיק, תקשיבו אך ורק לקוח הפנימי שלכם ולא לרעיונות של אף אחד לגבי מה שאתם אמורים לעשות עם החיים שלכם - אתם תגלו מה זה הדבר הזה שהוא הייעוד שלכם, ועושה לכם טוב מכל הבחינות. המסקנה השנייה היא הרבה יותר היפית, ולכן אני אוביל אתכם אליה דרך הספר הזה, שאני מבטיח לכם - יוציא מכם דמעות של צחוק, שמחה ועצב. תרחיקו ילדים, אנחנו מתחילים."   שנת קורונה + 18 הוא ספר שמתחילים ומסיימים, כי אי אפשר אחרת. זהו ספר מצחיק מרגש ואינליגנטי בכתיבתו על שנה ועוד כמה ימים שהפכו את החיים של מרק קגנסקי למשהו אחר.

מכיוון שרוב הפרק הזה הולך להיות מדכא ואתם תתקשו להאמין שמדובר בספר קומי ברובו, אני אתחיל מסיפור משעשע שידגים מעולה את אופי הספר: תיאור קורע של טרגדיות מחיי היום-יום. סבא שלי בתמצית — איש פשוט מרקע כפרי, התחנך על מיטב ערכי ברית המועצות, כל חייו עסק בעבודה פיזית, הבחור הכי אופטימי שאני מכיר וסמל לרוח נעורים. בשנים האחרונות הדמנציה התחילה להכות בו, וזה שובר את הלב לראות איך בנאדם שהיה עוקף אותי בספרינט כשהייתי בן חמש-עשרה פתאום מאבד את זה מול העיניים שלי ולא לגמרי נוכח. עם זאת, כמו בכל דבר חצי כוח בחיים — אני יודע למצוא את הצד המשעשע, והדמנציה... תודו בזה או לא — יכולה להיות חתיכת בידור. ממש לפני האפוקליפסה של 2020, עף לסבא שלי הסכך באופן סופי.