אז ישבתי והסתכלתי על מי שמאכיל את הציפורים, וזה התחלק לשניים. ילדים קטנים שאין להם מושג מה
הם עושים, או סבא, מבוגר. הסבא די ידע מה הוא עושה, אני חושב שהוא ידע טוב מאוד והוא גם עשה את זה
עם חיוך. באותו היום כשחרבנה עליי יונה חשבתי על זה, הרי התחושה הזאת די מגעילה כנראה גם מבאסת, אבל אומרים שזה מזל טוב. אז האם יש סיבה שהזקנים מאכילים את היונים עם חיוך בזמנם הפנוי? נותנים להן את הדלק לשפוך עלינו מזל טוב? האם אותו זקן שהאכיל את הציפור יודע שאנחנו צריכים את השיט של היונים כדי להמשיך להרים את הראש ולהתקדם קדימה מהחרא שהחיים זורקים עליך?
אתר ביבוקס הוקם בכדי לאפשר חווית רכישה נוחה ומהירה לקהל חובבי הספרים.
אנו מציעים מגוון ענק של ספרים בקריאה דיגיטלית באפליקציה או במשלוח עד הבית.
