הקדמה
,ניכרת 21- בשנים האחרונות, ובעיקר החל מתחילת המאה ה אנטישמיות חדשה - אם תרצו, "אנטישמיות מודרנית".
אנטישמיות זו ניכרת בעיקרה ביבשת אירופה, אך לא רק. היא קיימת אף בארצות הברית, בקנדה, בניו זילנד ובמדינות רבות אחרות אשר קלטו - ועדיין קולטות - אל תוך גבולותיהן מהגרים מוסלמים - אדוקים יותר או פחות באמונת האיסלאם - המגיעים אליהן מכל רחבי העולם ובעיקר מארצות המזרח התיכון (סוריה, עיראק וכו') ומיבשת אפריקה, וזאת כדי למצוא "מקום בטוח", "מקום מפלט" - אם תרצו, מקלט מארצות המוצא שלהם - בארצות החדשות, המקבלות-כל והמקבלות - בדרך כלל - כל אדם באשר הוא, אל תוכן.
- בעיקרה, כאמור 21- "אנטישמיות מודרנית" זו - בת המאה ה הינה האנטישמיות הפרו-פלסטינאית. לדידי - האנטישמיות המפחידה, המסוכנת, ומעל הכל - המעוותת ביותר מכל זני האנטישמיות - גרועים ומושרשים ברע ככל שאלו היו במרוצת ההיסטוריה רבת הפורענויות כנגד היהודים - מאז ועד היום.
יש לציין עובדה חשובה זו: ישנו גבול דק מאין כמוהו בין אנטישמיות לבין היות מאן דהוא "פרו-פלסטינאי".
במילים אחרות: ישנו הבדל בין "פרו-פלסטינאיות", משמע: בין ביטוי דעות, אקטיביזם ואף לחימה למען הקמת מדינה פלסטינאית בשטחי עזה ובשטחי יהודה ושומרון (ולחלק מהפרופלסטינאים אף בשטחים מסוימים במזרח ירושלים) בישראל, לבין אנטישמיות, אך הבדל זה רק הולך ומיטשטש בזמן הלחימה האקטיביסטית למען מטרת הקמת מדינה פלסטינאית.
כמו כן, ישנו הבדל מהותי בין לחימה למען אזרחים פלסטינאים - , שנת כתיבת מסה זו2019 אשר ידיהם כבולות - נכון לשנת בידי החמאס, ארגון המוגדר כארגון טרור, השולט ביד רמה ובזרוע חזקה ונוקשה מאין כמוה במי שאמורים להיות אזרחיו הפלסטינאיים, לבין יציאה בוטה כנגד ישראל בפרט ובכלל זה ישראלים ו"כל דבר ישראלי", ואף כנגד יהודים ככלל ויהדות באשר היא - על שלל פרטיה ומרכיביה - הן ברמת המקרו, הן ברמת המיקרו.
*
ובכן, מדוע אני מגדיר את האנטישמיות הפרו-פלסטינאית כאנטישמיות המפחידה, המסוכנת והמעוותת ביותר מכל זני האנטישמיות שקדמו לה? והרי על פניו לפחות, מדובר על לחימה למען מטרה הגיונית למדי, למען מתן הכרה בפלסטינאים בכך שתינתן לאלו מדינה.
ובכן, מן הסיבה הפשוטה הכוללת בתוכה עיוות, שנאה וחוסר הבנה מוחלט וחד-משמעי של מהלכי ההיסטוריה.
עזה נכבשה על ידי ישראל במלחמת ששת הימים ובמלחמה - כמו במלחמה - המנצח "נותר עם השלל" - יהא זה טוב או רע ככל שיהיה (ומן הסתם, גם הפירוש "טוב" ו"רע" בהקשר זה ניתנים לוויכוח). ישראל נותרה עם השטח שכבשה - עם עזה - ויחד עם השטח, גם עם תושביו.
והאם אדם זה או אחר יכול להיזכר - או ליתר דיוק, לדמיין - אימתי בהיסטוריה מדינה אשר כבשה אדמה, ויתרה על האדמה אשר היא כבשה - בדם חייליה, יש להדגיש ,ובהתנגדות מלחמתית מן הצד השני - סתם כך, בגלל שהופעל עליה לחץ ציבורי כזה או אחר - הכולל בתוכו לחץ בינלאומי?
הרי אין הדבר הגיוני כלל וכלל. במלחמה - כמו במלחמה - המנצח הוא המנצח והמנצח הוא אחד. אין שני מנצחים במלחמה אחת (על אף שלתפישתי האישית - ובמאמר מוסגר - בכל מלחמה יש אך ורק מפסידים ואין מנצחים כלל וכלל. כל מלחמה היא מקור להפסד - אנושי, עקרוני, וכו').
הישראלים ניצחו במלחמת ששת הימים, כבשו את עזה והיא שייכת כולה מאז מלחמה זו למדינת ישראל וזאת על פי תפישתי, בהקשר של לחימה על אדמה - כזו או אחרת, בכל מקום על פני כדור הארץ.
להילחם למען "שחרור עזה" הרי זה כמו להילחם למען "שחרור אמריקה" - כולה - למען החזרתה לאינדיאנים, מהם נגזלה יבשת אמריקה. והאם מישהו יכול לדמיין מצב אשר בו כל אמריקה "חוזרת אחורה בזמן" ומוחזרת-מוענקת בחזרה לתושביה המקוריים, האינדיאנים?
זוהי כמובן דוגמה הומוריסטית משהו, וזאת בעיקר כדי להמחיש את גודל האבסורד.
ובכן, לשם סיכום הקדמה זו: תומכי העם הפלסטינאי באשר הם צריכים להיות זהירים ביותר בין תמיכתם בפלסטינאים לבין התנגדותם לישראל בפרט וליהודים בכלל, ומרביתם של תומכי הפלסטינאים הם לדידי אנטישמיים גמורים - אם יודו בכך, אם לאו.
פרק ראשון:
כניסתם של אינספור מהגרים מוסלמים לאירופה "הקלאסית" והשינוי המטלטל, חסר התקנה וחסר התקדים, 21-במאה ה שאירופה עוברת עקב כך כאשר ילד חדש נכנס לכיתה חדשה, הוא, בדרכו - גם אם הוא איננו רוצה בכך כלל וכלל, גם אם הוא איננו "מן המשנים" מבחירה בדרך כלל - משנה אותה ואת הנמצאים בה.
כך גם במקרה שבו דייר חדש נכנס לבניין מגורים וכו'.
כולנו, גם אם אנו השקטים, והכביכול, אם תרצו, הבלתי מורגשים ביותר, משנים את המקום שבו אנו נמצאים בדרכנו הייחודית - יהא זה מקום עבודה, חנות, מסעדה וכו' אליהם אנו נכנסים.
כאשר גלי המהגרים המוסלמים מארצות ערב (סוריה, עיראק וכו') ובכלל זה מארצות יבשת אפריקה (המוסלמיות ברובן) החלו לשטוף את "היבשת הלבנה", את אירופה - אם תרצו, את "אירופה הקלאסית" - מן הסתם עובדה זו שינתה מן המסד ועד הטפחות את אירופה - על שלל מדינותיה.
המוסלמים הביאו איתם את תרבותם, את מורשתם, את עקרונותיהם. מוסלמים רבים דבקים באמונתם, נצרכים למקומות תפילה - ואם אין בנמצא ובקרבתם באותו הרגע כאלו , אזי הם יפרסו שטיח קטן ועליו יבצעו את תפילתם המסורתית.
כאשר מוסלמי מתפלל באמצע רחוב הומה אדם באמסטרדם , בריסל או פריז לשם העניין, הוא יוצר עניין ומשנה בדרכו את המקום.
כאשר אל אירופה "הקלאסית" נכנסו מהגרים מוסלמים רבים לפתע, בבת אחת, ברחוב בו נשים אירופאיות מודרניות, לאמסורתיות מסתובבות, נניח בשאנז אליזה, אזי הופיעו להן כפטריות אחר הגשם אינספור נשים מוסלמיות הלובשות בורקה. גופן מוסתר, בגדיהן שחורים מכף רגל ועד ראש והן שונות בתכלית השינוי - במראן לפחות - מן הנשים האירופאיות האחרות, בנות המקום - ואף אם הן אינן בנות המקום, הן נראות כשייכות למקום באופי לבושן ובמראן הכללי. להלן, הן אינן לובשות בורקה.
המראה המתבדל הזה הפך ברבות השנים לחלק ארי - אינטגרלי, עד כמה שהדבר יכול להיות, יש לציין - מתרבותה של אירופה. בכל עיר גדולה - למשל אמסטרדם, בריסל, פריז - תמצא מוסלמים ומוסלמיות אדוקים רבים אשר בדרכם "ניכסו" ערים אלו - ויבשת זו - והפכו אותן, ובכן, באיפיונים רבים מאין כמוהם, לשלהם.
דעותיהם של המוסלמים הינן כמובן, ברובן המכריע כמעט לחלוטין, בעד האיסלאם והקוראן, והם מאמינים - וברבות המקרים, סוגדים - לאל שלהם - הקרוי בפיהם אללה, ולנביאו מוחמד.
שנאת רבים מהם ליהודים ככלל וליהדות בפרט הינה ידועה ומושרשת בהם (כפי שהייתה, לדאבוני, מושרשת אף באבות אבותיהם) מזה עידן ועידנים - אם תרצו, משחר ההיסטוריה, כחלק "בילט-אין" של הדי.אן.איי הקיומי שלהם, וזאת בין היתר, מתוקף ההבדלים המהותיים שבין האיסלאם ליהדות ותפישות האמונה השונות שבין שתי דתות אלו.
רבים מאותם מוסלמים - יהיו אלו מוסלמים מתימן, מעיראק, מאירן או מסוריה, לשם העניין - תומכים תמיכה מוחלטת , אבסולוטית, ואף מזדהים - וזאת להבדיל מתומכים בלבד - ב"אחיהם הפלסטינאים". שימת לב מיוחדת דרושה להבנת הקו הרק-לכאורה דק אשר בין תמיכה והזדהות ב"אחיהם הפלסטינאים, המוסלמים", לבין התנגדות לישראל ובתוך כך התנגדות ליהדות וליהודים ובחירה ממוקדת לראות ביהודים היושבים בארצם, בציון, אויבים מרים של המוסלמים ושל דת האיסלאם ככלל.
ולהלן פירוטי בעניין זה: היהודים מאמינים באלוהים. המוסלמים מאמינים באללה ובמוחמד. והנוצרים מאמינים בישו (היהודי מעצם לידתו).
אמונות - וליתר דיוק, הבדלי אמונות - אלו יוצרות חיכוכים אינסופיים במהלך ההיסטוריה כולה. אלה טוענים שאלוהיהם טוב יותר - ואף נכון יותר וצודק יותר - והאחרים טוענים מנגד שהאלוהים שלהם טוב יותר, וכן הלאה.
ובכן, איזה אלוהים אכן טוב יותר? האם בכלל קיים אלוהים טוב יותר? והאם אלוהים - ולא משנה שמו, כינויו - בכלל אכן קיים?
האם האלוהים של התנ"ך - "האלוהים היהודי "- טוב יותר? האם האלוהים של הקוראן - "האלוהים המוסלמי" - טוב יותר? או שמא האלוהים של הברית החדשה - "האלוהים הנוצרי", ישו - טוב יותר?
זוהי שאלה תיאולוגית רבת-פנים - ורבת-מימדים: הן פיזייםממשיים, הן מטאפיזיים - אשר אנו, בני האנוש הכבולים בגופנו, לעולם לא נדע את פירושה ואת התשובה לה.
*
אך אחזור ואתמקד בענייננו: הכיצד ירגיש אדם צרפתי - וליתר דיוק, פריזאי - אירופאי מושרש, בעל אבות צרפתיים נוצריים, פרוטסטנטיים או קתוליים, כאשר הוא רואה לפתע מוסלמי מתפלל בקרן הרחוב - ואף במרכז הרחוב - את תפילתו?
האם הוא יקבל זאת בשמחה? האם הוא יאיר פנים לאותו מוסלמי, או שמא יגלה כלפיו איסלמופוביה?
ובכן, עם הזמן נכנסו אל תוך אירופה עוד ועוד מוסלמים - רבים מהם אדוקים, מאמינים בני מאמינים באלוהיהם אללה, בנביאו מוחמד, בתורתם, הקוראן, ובדרך חייהם. וככל שיותר מוסלמים הורשו להיכנס לארצות אירופה השונות, כך ארצות אירופה השונות שינו את פניהן, כאמור. וראויה לציון עובדה זו: רבים מהאירופאים מפחדים מהמוסלמים ומכוחם .אותם מוסלמים חזקים מאוד, שונים לחלוטין בגישתם לחיים מן הגישה האירופאית "הקלאסית", זו המעודדת את חופש הפרט, את האפשרויות הרבות, אפשרויות-אינספור-מבחירה הטמונות בחיים המודרניים באירופה, הכוללות בין היתר אפשרות ללבוש כל דבר, להגיד כל דבר, ולמען הדיוק, "להיות כל דבר" - ובכלל זה אישה, הומוסקסואל, לסבית, או טרנסג'נדר, לשם העניין (אשר את שלושת האחרונים המוסלמים האדוקים מוקיעים בכל תוקף - עד לכדי התנגדות פיזית של ממש, התנגדות קיומית לחייהם של אלו, המובילה במקרים רבים עד לכדי רצח).
"המוסלמים החדשים של אירופה" מביאים דבר חדש - לטוב ולרע - מארצות המוצא שלהם אל תוך הארצות שבהן הם השתקעו, ומשנים בדרכם את צביון אותן מדינות אירופאיות.
רחובות שלמים ואף שכונות שלמות בצרפת ובבלגיה, לשם הדוגמה, הינן שכונות מוסלמיות לכל דבר ועניין אשר רובן
מוגדרות כשכונות קשות מאין כמוהן, כ"גטאות" לכל דבר ועניין, אשר במקרים רבים אף השוטרים חוששים מלהיכנס אל תוכן.
ובכך, החופש אשר ממשלות אירופה נותנות למהגריהן המוסלמים כמו "מתפוצץ להן בפרצופן" ומשנה, כאמור, את פניהן - לעומק, ומבפנים.
כמעט בכל מסגד באירופה, מלבד התפילות הנערכות בו, נערכות גם עצרות, מיני פגישות מרובות משתתפים, הרצאות וכן הלאה, אשר ברבות מהן נעשית קריאה מפורשת לצאת כנגד יהודי המקום, העיר, השכונה, הרחוב, ואף המדינה אשר בה ממוקם המסגד. זהו בדיוק ההבדל המהותי שבין היות אדם פרו-פלסטינאי לבין היות אדם אנטישמי - ללא כחל וסרק.
ראוי לציין בהקשר זה שכל המוסלמים יתמכו תמיד - או כמעט תמיד, יש לסייג - ב"אחיהם ובאחיותיהם" המוסלמים והמוסלמיות. דבר נדיר ביותר הוא לראות מוסלמי תומך ביהודי כאשר הסוגיה הינה ישראל לעומת השטחים הפלסטינאיים אשר מרבית המוסלמים מכנים אותם באי-צדק "פלסטין" - מונח אשר , שנת כתיבת מסה זו.2019 איננו תקף חוקית בשנת
אירופאים רבים - כמו אמריקאים רבים - הינם תמימים מעצם קיומם. הם אינם מבינים את העובדה כי מדינתם עומדת בפני מהפך, ולמען הסר ספק, כבר השתנתה לבלי הכר מאז כניסת המהגרים המוסלמים אל תוכה. הם אינם מבינים שהמוסלמים - ברובם - לא מעוניינים לשנות את דרך החיים שלהם, את הסגנון שלהם, את האורחות שלהם - על כל מה שאלה כוללים בתוכם - ולהיות "יותר כמו האירופאים" אשר בתוך מדינותיהם הם מתגוררים ואשר הם עשו את מדינותיהם לביתם, לשלהם . ההפך הגמור מכך. המוסלמים נהנים להיות שונים, להתנהג שונה, להתלבש שונה, לשים דגש על מנהגיהם השונים, על תרבותם רבת-השנים השונה ועל דרכיהם השונות מאלו של האירופאים.
המוסלמים - ברובם, יש להדגיש - גאים בשונותם ולעולם לא יחשבו אפילו לשנות - ואף לא למתן - את מי שהם לטובת - אם תרצו, "בעלי הבית" שלהם - האירופאים, אשר באדמתם הם גרים כאילו הייתה זו אדמתם שלהם - אם תרצו, אדמה מוסלמית ולא אדמה אירופאית - נוצרית/קתולית/פרוטסטנטית.
דבר זה "מערער את הפנים" של המדינה בה גרים המוסלמים והופך אותה לשונה לחלוטין ממה שהייתה - על כל היבטיה: הפוליטיים, הדמוגרפיים, התרבותיים, הכלכליים וכו' - טרם הגיעו אל תוכה אותם המוסלמים (אשר אם הם מרוצים ממדינה זו הם יודיעו לבני משפחותיהם וחבריהם ממדינות המקור שלהם כי טוב להם שם, ואז גם אלו יבואו כדי להשתקע במדינה זו וכך הדמוגרפיה של אותה מדינה אירופאית תשתנה מן היסוד - וזאת גם עקב נישואים שבין מוסלמי לנוצרייה או מוסלמית לנוצרי כדרך הטבע של ה"ערבוב" אשר נוצר ביניהם מתוקף מגורים קרובים וגנים ובתי ספר משותפים/מעורבים).
אתר ביבוקס הוקם בכדי לאפשר חווית רכישה נוחה ומהירה לקהל חובבי הספרים.
אנו מציעים מגוון ענק של ספרים בקריאה דיגיטלית באפליקציה או במשלוח עד הבית.
