פרק ראשון: עיצוב זהות הגבר על ידי האם מתחילת חייו ועד לכניסתה של הכלה לחייו והשינוי המוחלט של זהותו בעקבות כניסתה של הכלה לתמונה - למגינת ליבה של האם
או:
הקונפליקט הקיומי-מהותי בזהות הגבר הנוצר על ידי שתי הנשים של חייו
הגבר, עוד בהיותו ילד - ולמען דיוק הדברים, מרגע לידתו - הינו בחזקתה הבלעדית של אמו - לטוב ולרע (וזאת יחד עם האב, מן הסתם, על אף שברוב המקרים האב הינו פחות דומיננטי בגידול הבן מאשר האם, וזאת בזכות הגורם המטריארכלי - אם תרצו, "הגורם נותן החיים" - בזהות המשפחה הגרעינית באשר היא - אך עם זאת ראוי לציין: בדרך כלל).
היות והבן בחזקתה של האם, היא-היא - אם תרצה בכך, אם לאו, ואם היא מודעת לכך, אם לאו - האחראית הבלעדית על עיצוב זהותו - בכל אופן שבו היא בוחרת. היא בוחרת במה להאכיל אותו (עוד ממש בתחילת חייו - אם בחלב אם, באמצעות הנקה, אם בתחליף לחלב אם), באיזו שפה לדבר אליו, איך לחנכו, איך להלבישו, ובאופן כללי ובכל דרך שהיא, באיזה אופן - או למען הדיוק, באילו מגוון אופנים - לגדלו.
כאמור, בין אם היא רוצה בכך, בין אם לאו, ובין אם היא מודעת לכך, בין אם לאו, היא מעצבת באופן חד-משמעי מתחילת חייו את זהותו של בנה כזכר, כעולל וכילד - ולימים כנער וכגבר - ומציבה לו אותה עצמה - אם תרצו, "בפרונט" - כדמות האישה הראשונה שהוא נחשף אליה בחייו.
ראוי לציין: כל מה שהיא עושה מתחילת חייו, ישפיע השפעה עצומה, שלא לומר השפעה מכרעת, קרדינלית - ולמען הסר ספק, בלתי ניתנת לשינוי - על מהלך כל חייו של בנה ועל תפישותיו לגבי נשים באשר הן - והכל בזכות - או בגלל - אמו, היות ואלו הן השנים הראשונות לחייו אשר השפעתן התת-מודעת הינה מכרעת מאין כמוה לגבי זהותו ולכן, בהן, כוחה של האם חשוב לאין שיעור בתפישתו של בנה את עולם האישה, את מהות האישה ואת זהות האישה באשר היא - ובפרט לגבי תפישתו מהי נשיות.
ולימים - וזהו פרט קשה מנשוא להכלה עבור האם - באם הבן יבחר שלא להיות בקשר עם אמו הורתו וזאת בגלל שהוא יבחר באשתו על פניה, היא (אמו) תוכל להאשים אך ורק את עצמה בכך, בהקשר של שנות גידולו ועיצובו הראשונות ובכל מה שהוא ספג בשנים ראשונות אלו ממנה.
*
הקונפליקט - או אם תרצו, "הקונפליקט שבעיצוב זהות הגבר" - האמיתי, מתחיל כאשר אישה "חדשה" נכנסת לחייו של הגבר ומביאה יחד איתה את כל המאפיינים שהיא רוצה שיהיו בגבר שלה - מעתה, ובעיקר מהרגע שהשניים נישאים. היא-היא הופכת מעתה למחוללת הראשית, העיקרית, של זהותו, והופכת אותו - בדרכה - לשלה. אם תרצו, היא "מנכסת" אותו, ובדרך זו לעתים - אם במתכוון, אם שלא במתכוון - רומסת בדרכה את "האישה שקדמה לה בעיצוב זהותו". קרי, אמו.
האישה, במקרים רבים - אם בכוונת תחילה, אם מכורח החיים המשותפים של השניים, על כל מה שאלה מביאים איתם - משנה את בעלה בדרכים רבות הכוללות, בין היתר, עיצוב דעות - ואף לעתים שינוי דעות אודות נושאים רבים ומגוונים, בהם דעות אודות אנשים אחרים, דעות פוליטיות, וכו' - עיצוב מטרות חדשות עבורו הכוללות לפעמים שינויים במקום העבודה, שינויים פנימיים מהותיים ביותר באישיותו וגם שינויים חיצוניים מהותיים ביותר (שינוי ועיצוב מחדש של מראהו החיצוני: למשל, תספורתו, אופן לבושו וסגנונו, עיצוב הבית של השניים, וכו').
כל זאת נעשה במרבית המקרים למגינת ליבה של אמו של הגבר - אשר בדרך כלל נדהמת מן השינוי שעובר על בנה ו"מאשימה" בשינויים אלו את האישה שנכנסה לחייו.
האמא - מעתה החמות - לא מסכינה עם השינוי אשר מתחולל בבנה ורואה בו "כנוע" ברוב המקרים, או אם תרצו, "עושה דברה" של אשתו, ללא השמעת כל קול משלו, מצדו, או הבעת התנגדות אמיתית, נחרצת, למרותה של אשתו. הסירוב - ותוקף הסירוב של החמות לקבל את השינויים אשר עוברים על בנה - וליתר דיוק, על זהותו - מעוררים בה בעיקר שאט נפש מבנה - דבר שהיא עצמה לא מוכנה לקבל - ובמקום להתמודד עם זה ולריב עם בנה, היא מוצאת את הכלה, את אשתו, לאשמה האולטימטיבית בכל מה שעובר על בנה - ובכלל זה בכל השינויים אשר קורים לו מאז שאשתו "נכנסה לתמונה" - ובוחרת בה לשעירה לעזאזל האולטימטיבית, היות והיא איננה רוצה להפוך את בנה לאויב שלה מתוקף היותו בנה, בשר מבשרה, ועל כן, היא מעדיפה "להתנגח" בכלתה.
ראוי לציין שגם אם הכלה, לשם הדוגמה, הינה טובת לב, נדיבה ומפגינה כבוד כלפי חמותה, במקרים רבים תמצא החמות משהו שלילי בה להיאחז בו וכך לנטור טינה לכלתה (וזאת במקום לפתח טינה כלפי בנה, "אהוב ליבה", אשר היא רואה בו, בדרך כלל, "כליל השלמות אשר נפגם אך ורק בגלל אשתו הסוררת").
אציין פרט חשוב מאין כמוהו שראוי שהחמות תדע: ברגע שהיא משתפת את בנה בדעותיה השליליות כלפי אשתו, היא למעשה פותחת דלת רחבה למריבה אינסופית בין כלתה לבינה, כי ברוב רובם המכריע של המקרים, בנה ישתף את אשתו בשיחותיו - ולו האינטימיות והפרטיות ביותר - עם אמו, ובכך הדבר רק "יגביר את האש" ויעצים את הקשיים שבין השתיים, מן הסיבה הפשוטה שהכלה תראה בכך שאמו של בעלה - להלן, החמות - מסיתה את בעלה נגדה (נגד אשתו החוקית) ועוד עושה זאת "מאחורי גבה", דבר שיילבה את פגמי הקשר שבין הכלה לחמות ואשר יהיה קשה לאין ערוך לתקנו אחר כך.
לסיכומו של עניין, כל דבר שתאמר החמות כנגד כלתה - אם בפניה, אם מאחורי גבה - בסופו של דבר יפגם בחמות, ועל כן, מוטב לה לא להביע את דעותיה - מוצקות, כנות, אמיתיות - ואף נכונות - ככל שאלו תהיינה, אלא לשמור אותן לעצמה.
אתר ביבוקס הוקם בכדי לאפשר חווית רכישה נוחה ומהירה לקהל חובבי הספרים.
אנו מציעים מגוון ענק של ספרים בקריאה דיגיטלית באפליקציה או במשלוח עד הבית.
