“כבודו במקומו מונח…”

מי? איפה? מה קרה? זו בדיוק המטרה

ולכן הנה דוגמא קטנה למטרת הבהרה

“אצל בעל הכספים בצל שדרת העצים

בתוך הכיכר המרכזית בה גרו הבעלים

וזה שאוהב לעמוד על הראש, בבקרים

קרא בקול משפטים שנכנסו לדברי הימים”

כאן למשל: רוטשילד ובית דיזנגוף

בשדרה

בן גוריון, שם, על העצמאות יצא

בהצהרה

חוברת פנאי זו כוללת בתוכה חידות טריוויה שבמציאת פתרונן יש אתגר כפול ומשולב: גם ידע בהיסטוריה ובגיאוגרפיה של ארץ ישראל ומדינת ישראל וגם זיהוי אופן השימוש בלשון ובשפה העברית.

"חרזן" מושבע לכל עת ועט, מקפיד על קוצו של י', ולא רק בשמו.

גילעד נבו, יליד 55′, בעל תואר שני בסוציולוגיה ותכנון עירוני.

בעברו, מנהל פרויקטים בתכנון ומינהל מקומי וניהול סקרי שטח.

בן למשפחה הרצליאנית שורשית – סבו, ש.ז. לוין, – ממייסדי העיר ואזרח הכבוד הראשון שלה. היה יו”ר ועד המושבה וראש המועצה הנבחר הראשון בין השנים 1938-1943. אביו, יוסף נבו, כיהן כראש העיר בין השנים 1969 – 1983.

מנובמבר 2019 ועד ספטמבר 2022 כתב ופרסם מדי יום שישי, בפייסבוק ובעיתון “הארץ”, המהדורה הדיגיטלית (מנובמבר 2019 עד דצמבר 2020), טור שנקרא “השבוע ברמז וחרוז” בו התייחס לאירועי השבוע החולף ברמזים בחרוזים.

מיולי 2020 ועד אפריל 2022, כתב ופרסם בפייסבוק חידות טריוויה תחת הכותרת “כבודו במקומו מונח..”, הן בקבוצה תחת שם זה שהקים והן בקבוצות נוספות העוסקות בטריוויה והיסטוריה.

מאוקטובר 2020 ועד היום, מעלה על הכתב עמדותיו באשר למתרחש , בעיקר בארץ, בחרוזים, חלקם הגדול נוקבים. בעתיד הקרוב בכוונתו להוציא לאור את קובץ העמדות הנ”ל בספר, שכותרתו הזמנית “מסרים בחרוזים – סיפורה של מדינה 2020 – 2024”.

ביוני 2020 קיבץ וערך לספר, אותו הדפיס באופן פרטי, אסופת מכתבים שכתב אביו, יוסף נבו ז”ל, בעת היותו חייל ומפקד בצבא הבריטי במלחמת העולם השניה לחברו, רפי טהון ז”ל, כששניהם היו ממיסדי וחברי קיבוץ מעוז חיים. שם הספר – “קיבוצניק בצבא הבריטי – מכתבים לחבר במעוז חיים”. ניתן למצוא את הספר בספריה הלאומית ובספריות של מוסדות שונים העוסקים בחיילים היהודים במלחה”ע ה-2.

חידה לדוגמה:

הפתרון

בית דיזנגוף (ולימים מוזיאון תל אביב) בשד' רוטשילד בו הייתה ההכרזה ע"י דוד בן-גוריון על הקמת מדינת ישראל בפורום מנהלת העם.

הרקע

הברון אדמונד דה רוטשילד 1845 – 1934 , היה יהודי בן לענף הצרפתי של משפחת רוטשילד, היה נדבן שתמך כספית ביישוב היהודי בארץ ישראל בתקופת העלייה הראשונה.

מ-1881 בעיקר בפיתוח יישובים בארץ ישראל.

בשל רקע זה הוחלט לקרוא שדרה ראשית במרכז העיר תל אביב, על שמו.

השדרה הייתה אחד הרחובות בשכונה הראשונה (שנקראה "אחוזת בית"). ב-1910 החלו נטיעות בו במטרה להפכו לשדרה הראשונה של העיר והידועה והחשובה ביותר.

בסוף 1910 החליט ועד אחוזת בית לקרוא לשדרה על שם הברון רוטשילד.

באחוזת בית, ב-11 באפריל 1909, נערכה הגרלת מגרשים בין המתיישבים הראשונים ("הגרלת הצדפים", בשל השימוש בצדפים), בה חולקו המגרשים בין 66 המשפחות המייסדות של השכונה.

באותה הגרלה עלה בגורלם של בני הזוג מאיר וצינה דיזנגוף מגרש מספר 43, על השדרה, ועליו בנו את ביתם בשנת 1910.

בשנות ה-20 שופץ הבית, ונוספה לו קומה. בשנת 1930, לאחר מותה של צינה – שהייתה חובבת אומנות – החליט מאיר דיזנגוף להפוך את ביתם למוזיאון לאומנות, הראשון בעיר.

בשנת 1936 נפתח שם "מוזיאון תל אביב" במעמד הנציב הבריטי העליון ארתור ווקופ.

בספטמבר אותה שנה נפטר מאיר דיזנגוף. מכיוון שבני הזוג היו חשוכי ילדים, דיזנגוף הוריש את המוזיאון לתושבי העיר.

הבית שימש כמקום מושבה של 'מנהלת העם' אשר הייתה הקבינט של היישוב. מנהלת העם הוקמה ע"י הוועד הפועל הציוני ב־12 באפריל 1948 לקראת הכרזת המדינה, לשם ניהול ענייני היישוב וניהול המערכה הצבאית, כבר עם תחילתה של מלחמת העצמאות.

במנהלת העם היו 13 חברים והם: דוד בן-גוריון - היושב ראש, משה שרת (אז שרתוק), אליעזר קפלן, דוד רמז, פרץ ברנשטיין, יצחק גרינבוים, מרדכי בנטוב, אהרן ציזלינג, הרב יהודה לייב מימון (אז פישמן), פנחס רוזן (אז פליכס רוזנבליט), משה שפירא, בכור-שלום שטרית, הרב יצחק מאיר לוין. חברי מועצת העם בת 37 החברים שהוקמה באותו מועד לשמש כפרלמנט עד להקמת המדינה, בחרו את המנהלת מבין חבריה. במגילת העצמאות שקרא דוד בן-גוריון בטקס, הוכרז בין היתר כי מנהלת העם הופכת להיות לממשלה הזמנית של המדינה ומועצת העם הופכת להיות למועצת המדינה הזמנית, המוסד המחוקק של המדינה. אגב, דיזנגוף עצמו נפטר כבר ב-1936 וכמובן לא נכח בהכרזה. על שמו נקראו רחוב וכיכר מרכזיים בעיר.

דוד בן-גוריון היה ידוע בכך שהיה עושה בכל בוקר התעמלות בחוף הים בתל אביב כשבמסגרתה היה עומד על ראשו. זאת בעקבות המלצה של פרופ' אהרון קציר (לימים נשיא מדינת ישראל) ב-1956, לבן-גוריון לפתור את בעיית הגב הכרונית שלו בטיפולים אצל משה פנדלקרייז. פלדנקרייז המציא שיטת טיפול אותה הגדיר כ"התאמה מקסימלית של פעולות השכל, הרגש והשרירים" שבונה את השרירים "להיות חזקים ומותאמים לתפקידיהם", בלי מאמץ ובלי כוח. בראשית יולי 1957 החליט פלדנקרייז לכלול את העמידה על הראש בתוכנית הטיפולים, וכך באמצע קיץ 1957 צפו אזרחי המדינה בתצלומים שבהם נראה ראש הממשלה שלהם עומד על ראשו בשפת ימה של הרצליה.

החידה

אצל בעל הכספים בצל שדרת העצים

בתוך הכיכר המרכזית בה גרו הבעלים

מסביב ציורים שנוספו לאחר מספר שנים

נפגשו קבוצת מנהלים מאוד עממיים

וזה שאוהב לעמוד על הראש, בבקרים

קרא בקול משפטים שנכנסו לדברי הימים

פתרון הרמזים

אצל בעל הכספים בצל שדרת העצים

"בעל הכספים" – רמז בהקשר לברון אדמונד דה רוטשילד

"שדרת העצים" – רמז בהקשר לשדרות רוטשילד

בתוך הכיכר המרכזית בה גרו הבעלים

"הכיכר המרכזית" – רמז בהקשר לכיכר המרכזית הוותיקה של תל אביב: כיכר דיזנגוף

“הבעלים" – רמז בהמשך לתחילת השורה: בעל הבניין והדייר הראשון היה מאיר דיזנגוף

מסביב ציורים שנוספו לאחר מספר שנים

"ציורים" – רמז לכך שהבניין הפך למוזיאון לאמנות

"שנוספו לאחר שנים" – רמז לכך שהפיכת הבניין למוזיאון הייתה רק לאחר שנים

נפגשו קבוצת מנהלים מאוד עממיים

"מנהלים... עממיים" – רמז בחיבור מילים והקשר לעובדה שהמקום היה מושב מנהלת העם הזמנית

וזה שאוהב לעמוד על הראש, בבקרים

"לעמוד על הראש" – רמז בהקשר לבן-גוריון, שתמונתו עומד על הראש בחוף הים, בבוקר, הייתה מפורסמת מאוד והפכה לסימן היכר שלו

קרא בקול משפטים שנכנסו לדברי הימים

"משפטים שנכנסו לדברי הימים" – הקראה של הכרזת העצמאות על ידי בן-גוריון