האישה המסתתרת בעליית ביתך

שני כוחות מרכזיים מניעים את יצירתה של המשוררת תמרה: כוחות הארוס (יצר החיים והאהבה) וכוחות התנתוס (יצר המוות וההרס). שירתה של תמרה היא שירה דיאלוגית המקיימת דו שיח מתמיד עם הזולת "האתה", המגלם לעיתים את האוהב, את הגבר הנוטש ולעיתים את האל הנוכח-נפקד. במקביל מדברת המשוררת ללא הרף עם נפשה, שהיא התגלמות של העצמי המוחצן.

שירתה של תמרה עשירה בדימויים, בארכיטיפים ובסמלים, העולים וצפים מן התת מודע ומעולם הידע הרחב שלה באוצרות המקרא, מדרשי חז"ל, הקבלה, המיתוס היווני, הפילוסופיה וכדומה. סמלים אלו משתלבים בשיריה בדרך ספונטנית ואוטנטית ומעניקים ליצירה ערך מוסף, המעלה אותם מ"כאן ועכשיו" אל הנצחי והאוניברסלי.

תמרה נולדה בסנטיאגו. אביה היה משורר ידוע וממנהיגי הקהילה היהודית. לאחר מותו עלתה משפחתה והתיישבה בקיבוץ השומר הצעיר. את השרות הצבאי סיימה בדרגת סגן. תמרה היא בעלת תואר ראשון במקרא ובספרות ותואר שני במקרא. כיום היא בעיצומה של עבודת הדוקטורט שלה באוניברסיטת בר אילן. מחקרה עוסק, בין היתר, בשאלה האם יכולה שירה להיות מקור מהימן לשחזור הביוגרפיה של המשורר. בעבודת דוקטורט זו היא רואה ייעוד ושליחות משום שהמשורר אותו היא חוקרת הוא אביה.

חַבֵּק אוֹתִי,
אִם אַתָּה יָכוֹל,
אֲנִי הָרוּחַ הֲרַת הַחוֹל
חַבֵּק אוֹתִי־אִם־אַתָּה־יָכוֹל
אֲנִי נָהָר גּוֹעֵשׁ, סוֹחֵף הַכֹּל
חַבֵּק אוֹתִי אִם רַק תּוּכַל
אֲנִי הָאֵשׁ, לֹא תְּאֻכַּל
חַבֵּק אוֹתִי בְּלֵב פּוֹעֵם
אֲנִי הָאֵם, הֲרַת עוֹלָם,
חַבֵּק אוֹתִי, אַל נָא תִּרְעַד,
אֲנִי הַמְּעָרָה וְהַהֵיכָל,
חַבֵּק אוֹתִי עוֹד רֶגַע קָט
אֲנִי מָה שֶׁנּוֹתָר לָעַד.