עיניים, אוזניים ופה לכותל

"...קוּ-קוּ-רִי-קוּ זוֹ קְרִיאַת הַתְַּרנְגוֹל!

אֲנִי טוֹפֵחַ עַל חָזִי, אֲנִי כִּמְעַט כָּל יָכוֹל,

מַשְׁכִּים בְּאוֹר ראשׁוֹן לְהַכְרִיז עַל יוֹם חָדָשׁ,

לְהָעִיר אֶת הַכֹּל – עָשִׁיר, אֶבְיוֹן וָרָשׁ.

עוֹבֵד קָשֶׁה, מַשְׁמִיעַ קוֹלִי בְּכָל עִנְיָן –

בֵּין הַטְּפָחוֹת לְתַלְפִּיּוֹת וּמַסָּד הַבִּנְיָן,

לִי זְכוּת ראשׁוֹנִים וּבְכִיסִי שְׁטַר קִנְיָן..."

שנים רבות שאני כותב שירים. כך אני חושב.

בחרתי בציטוט מתוך השיר "קריאת התרנגול" כי אני מאד מתחבר אליו, וגם כדי שתוכלו לטעום טעימה קטנה, ממה שאתם הולכים לגלות בתוך הספר. שירים על... ועל... ואני מדבר גם על... ומתמודד עם… פִּתחו את הספר, אני מדבר ומשורר בגילוי לב ובפתיחות כמעט על הכול!

בסוף ספר השירים הוספתי מחזמר. סיפור על שרשרת אירועים בבית חולים בישראל שיוצרת מפגש מרתק של פסיפס אנושי מורכב (ערבים, יהודים, רוסים, תיירות מרפא, חרדים ועוד). מפגש זה הוא לפעמים מצחיק, לפעמים עצוב ובעיקר אותנטי.

מקווה שתיהנו,

איתן מור-גן

זהו ספרו השני של איתן מור-גן... בעל, אבא, סבא, חייל, פדוי שבי ואיש שאוהב את החיים בלי סוף...

אֲנִי מַאֲמִין בְּעֵץ זַיִת וּבְעֵז

אֲנִי מַאֲמִין בְּכָל מְאוֹדִי בְּעֵז וּבְעֵץ הַזַּיִת,

בִּכְבִישַׁת שֶׁמֶן מִפְּרִי הָעֵצִים שֶׁלְּיַד הַבַּיִת,

בַּחֲלִיבַת עִזִּים הָרוֹעוֹת בְּצִלָּם,

בַּאֲפִיַּת לֶחֶם מֵחִטָּה שֶׁצּוֹמַחַת סְבִיבָם.

זֶהוּ הַמְּשֻׁלָּשׁ הַנִּצְחִי הַמְּנַצֵּחַ

בֵּין הָאָדָם, בַּעַל־הַחַיִּים וְהַצּוֹמֵחַ.

כַּמָּה טוֹב לַחְזֹר לַמְּקוֹרוֹת, לַדֶּרֶךְ הַיְּשָׁנָה,

לִבְצֹעַ לֶחֶם, לִנְגֹּס בַּחֲרִיץ גְּבִינָה,

לִטְחֹן גַּרְעִינִים בֶּעֱלִי וּבְמַכְתֵּשׁ,

לְהַרְתִּיחַ קָפֶה עַל עֲרֵמַת גַּחֲלֵי אֵשׁ.

לִגְאֹל הָאֲדָמָה –

לִזְכּוֹת בִּגְאֻלַּת הַנְּשָׁמָה כְּתַגְמוּל;

לְהַחֲזִיק נַבּוּט –

לְהָנִיס בּוֹ חַמְסָנִים וּמַסִּיגֵי גְּבוּל.

09.07.2004

(מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר ״רָצִים לְמֶרְחַקִּים אֲרֻכִּים״, עַמּוּד 56)