דף הבית > לפני שאת הולכת
לפני שאת הולכת / סנדרה הבה
הוצאה: יהלומים - הוצאה לאור
תאריך הוצאה: 08-2020
קטגוריה: ספרות רומנטית וארוטית
מספר עמודים: 354

לפני שאת הולכת

         
תקציר

מקנזי טאקר – בחיים עטופים ומוגנים, ברגע לא צפוי, כל מה שהיה מוכר לי נעלם. אני נאלצת לצאת אל מחוץ לחומות שהגנו עליי לחיים האמיתיים וכל מה שהם מביאים איתם. לראשונה בחיי אני לומדת להתמודד בכוחות עצמי עם כל מה שהחיים משליכים לעברי. אבל אז הם משליכים לעברי את פטריק פוקס.

“אף פעם לא ייחסתי חשיבות למה שחסר לי. בכל פעם שתקווה נואשת הציצה, דחקתי אותה הרחק ממני. עד שהגעתָּ, וכפיתָ עליי לתת לתקווה הזאת להיכנס. ואז הלכתָּ.”

 פטריק פוקס – המומחיות שלי היא עולם העסקים. אני לא בוחל בשום אמצעי כדי להשיג את מטרותיי. המוטו שלי היה מאז ומתמיד – ‘זה לא אישי, זה עסקים’. אבל אז הגיעה מקנזי טאקר והגבולות נחצו. העסקים הפכו אישיים. אני יודע שאני שומט את הקרקע המוכרת מתחת לרגליה, אבל קשה לי להתגבר על התחושה שהיא מסתירה יותר ממה שנראה לעין.

לפני שאת הולכת מאת סופרת רבי המכר סנדרה הבה הוא רומן עכשווי על שני גיבורים שתמיד מעמידים במקום הראשון את החיים המקצועיים שלהם, ונאלצים להתמודד לראשונה עם החלטות רגשיות.

קדם לו הספר עד שהגעת והסדרה המצליחה עשי ש…: עשי שאזכור, עשי שאשכח ועשי שאסלח. את כל אחד מהספרים בסדרה אפשר לקרוא בנפרד, כמו את הספר פיית’. כל הספרים יצאו לאור  בהוצאה יהלומים, זכו להצלחה רבה וכיכבו ברשימות רבי המכר במקומות הראשונים.

פרק ראשון

פרולוג
מקנזי, סן דייגו
התהפוכות שהחיים מזמנים לנו לעולם יצליחו להפתיע אותי, בכל פעם מחדש. בית הבובות הוורוד עדיין מלווה אותי, כמעט עשרים שנה אחרי שקיבלתי אותו במתנה. אני מתיישבת על המיטה שלי ומסתכלת עליו. הזיכרון הברור כל כך מכה בי ועיניי מתמלאות דמעות.
זה היה עניין של רגע אחד, ביום חג מולד אחד שבו החלטתי שאת הכוח הלא הוגן שהאהבה מעניקה לאדם אחד, ובמקביל גוזלת את כוחו של אחר, אני לא אתן לאף אחד.
בבוקר חג המולד, כשהייתי בת שתים עשרה, ישבנו אבי ואני ליד עץ אשוח מקושט כמיטב המסורת. כמו תמיד, רק שנינו. אבי הגיש לי מתנה ענקית ארוזה בנייר עטיפה אדום ומקושטת בסרט כסוף. "אני מקווה שתאהבי אותה," הוא אמר במבוכה.
לקחתי את האריזה ונתתי לו את המתנה שקניתי לו. עניבה כחולה, בדיוק בצבע העיניים שלו.
פתחתי אותה בשקיקה ובתוכה היה בית בובות ענק. אם הייתי מקבלת את המתנה הזאת לפני ארבע שנים רוב הסיכויים שהייתי קופצת מאושר. אבל הייתי בת שתים עשרה ובית בובות פחות עניין אותי. הרגשתי את המבט שלו עליי, ממתין, ולכן קפצתי על שתי רגליי וחיבקתי אותו באהבה. "תודה רבה, אבא."
"אולי זה לא היה רעיון טוב כל כך?" קשה היה לא לשמוע את המבוכה הרבה בקולו.
"זה היה רעיון מצוין. אני אוהבת את המתנה שלי."
"כן, אבל כשאני חושב על זה... את כבר ילדה גדולה..." הוא אמר בתבוסה.
"הגיל לא משנה," עניתי לו, משתנקת מעט כשכאב לוחץ בבטני התחתונה הופיע שוב, כמו שקרה בימים האחרונים.
"מה כואב לך?" הוא שאל בדאגה.
"כלום, קצת הבטן, כבר כמה ימים."
"למה לא אמרת לי? אולי את צריכה לראות רופא?"
"לא, זה... הכול בסדר, אבא. אל תדאג."
שעות מאוחר יותר, כשהכאב הפך בלתי נסבל, הוא החליט שהגיע הזמן לצאת לחדר המיון. כאב לי כל כך וכבר לא התווכחתי איתו.
האחות שקיבלה אותנו בחדר המיון ליוותה אותי לחדר השירותים והגישה לי קופסת פלסטיק קטנה לבדיקת שתן. אבל משהו אחר קרה שבגללו צרחתי בבהלה. היא נכנסה וחייכה, "חשבתי כך, יקירה. מזל טוב. את אישה צעירה." הבעת פניה וניגון קולה הביעו אדיבות ורחמים גם יחד.
לאחר פגישה קצרה ומביכה במיוחד עם רופאת נשים, שבה קיבלתי הסבר על המחזור החודשי ועל כל מה שנלווה אליו, שוחררתי הביתה. בדרך עצרנו בבית מרקחת וקניתי כל מה שהיא אמרה לי. אחרי מקלחת חמימה וכדור אדוויל הרגשתי כבר טוב יותר. אבא שלי ישב על הספה בסלון וצפה בחוסר עניין בטלוויזיה. התיישבתי לידו ושתיקה מביכה השתררה בחדר.
הוא כחכח בגרונו כמה פעמים לפני שדיבר. "אני... זה הרגע לומר מזל טוב, לא? אני מצטער..."
"על מה אתה מצטער?"
"על המתנה המטופשת, על זה שביום חשוב כל כך היינו צריכים לנסוע לבית החולים כדי ללמד אותך מה שכל אימא מלמדת את הבת שלה. אני מצטער על זה שבגיל שלך את דואגת לי הרבה פעמים במקום שתהיה כאן אישה שתדאג לך..."
"המתנה לא הייתה מטופשת. ואנחנו מסתדרים כמו שצריך. אין לך על מה להצטער."
"גם זה מצער אותי, מקנזי. את בוגרת כל כך. הייתי רוצה לראות אותך מתעניינת קצת בכל מה שמעסיק בנות בגילך." הוא הושיט את ידו לשערי הארוך וליטף בעדינות, "השיער שלך בדיוק כמו שלה. ארוך, חלק ובהיר מאוד. היא נהגה לקלוע אותו לצמה ארוכה. אני חושב שזו הייתה הדרך היחידה לאסוף אותו, שלא ישתחרר מהגומייה." הגעגוע ששמעתי בקולו הכעיס אותי.
בבוקר שאחרי החג ביקשתי ממנו לקחת אותי למספרה. התיישבתי על הכיסא ולמרות המחאות שלו והתחינה של הספרית התעקשתי להמשיך בתוכנית שלי.
"את יפהפייה," אמרה הספרית, "גם תספורת פיקסי משוגעת מתאימה לפנים כמו שלך." קצוץ מסביב ומעט ארוך מלמעלה. הודיתי לה ויצאנו משם. לא רציתי להסביר לאף אחד מהם שהמטרה הייתה למחות כל זכר לדמיון המתסכל לאישה שנטשה אותי כשהייתי בת שנתיים. הצמה שהגיעה עד לישבני נשארה על רצפת המספרה ולצידה, כך קיוויתי, עול כבד הוסר מעל כתפיי.
אני מוחה את הדמעות ומעבירה את ידי בבלורית הבהירה שעל ראשי. אותה תספורת כבר עשרים שנה. באותו יום חשבתי שהנטל הוסר מעל כתפיי. היום, לצערי הרב, אני יודעת שלא. כובד משקלה של הבדידות שנגזרה על אבי ועליי עדיין מכביד באותה מידה, ואולי אפילו יותר. החיים של אבי נעצרו ביום שאימא שלי עזבה.
אבל החיים שלי עדיין לא התחילו.

1
פטריק
סיינט פטרסבורג, פלורידה
אני מכניס את מכשיר הטלפון שלי לכיס אחרי שיחת וידיאו משמחת עם קודי וטיה. ידעתי שהוא מתכנן להציע לה נישואין עוד לפני שהם נסעו לחופשה. לפני שנה אף אחד מאיתנו לא היה מעלה על דעתו שהרגע הזה יגיע. יותר משאני מאושר לראות את אחותי שלווה כל כך ושמחה, אני מאושר לראות את קודי האמיתי, רגוע, שמח ומלא אושר. קודי, שהסתתר עשרים שנה מתחת לשכבות כאב בלתי חדירות כמו מסך פלדה.
אני יורד במעלית המיועדת לפועלים באתר אחרי סיור קצר במבנה. כולם עזבו מייד אחרי הסיור ואני התעכבתי מעט כדי לשוחח עם קודי וטיה. אני מעיף מבט מסביב, על הבניין הישן בן ארבע הקומות שרכשנו לאחרונה בסמוך לאזור התעשייה המתחדש, ליד מזח סקיי־ויוּ. בעזרת תכנון נכון ועבודה מקצועית הוא עתיד להפוך למלון בוטיק יוקרתי ולהיכנס לשוק הבוער של מלונות הבוטיק.
המעלית יורדת באיטיות, חורקת בדרכה מטה. לפתע נעצרת. שיט. אני לוחץ כמה פעמים על הכפתור הירוק כדי להחזיר אותה לתנועה. אין תגובה. אני לוחץ על הכפתור האדום כדי לפתוח את הדלת, עדיין אין תגובה. זין. הטלפון שלי מצלצל, אני מושך אותו מהכיס, אבל הצלצול פוסק. לפתע מתקבלת הודעה. נדרשות לי בדיוק שתי שניות ואני מבין: 3, 2, 1 ביי ביי. הדופק שלי מאיץ. בידיים רועדות אני מתקשר למספר ששמור אצלי כבר כמה חודשים.
הוא עונה אחרי צלצול אחד, בדיוק כפי שהבטיח. "איפה?" בקושי רב אני מצליח לגמגם את הכתובת. "מישהו בדרך אליך," הוא עונה, בדיוק באותו הרגע שהמעלית חוזרת לפעול וממשיכה לרדת. כשהיא נעצרת הנעילה שלה משתחררת ואני יוצא בריצה.
אני מתרחק מעט מהמבנה ונושם בהקלה.
הטלפון שלי מצפצף שוב, הודעה נוספת, אני פותח אותה ופיצוץ אדיר מרעיד את האזור.
אני מתרומם באוויר מעוצמת הפיצוץ.
ומתרסק.
אני לא יודע מה גרוע יותר, ההדף העז שמעיף אותי כמה מטרים באוויר או ההתרסקות בעוצמה אדירה על הקרקע. אני מרגיש את הרגע שבו נשבר משהו בבית החזה שלי. אבק לבן אופף אותי, מקשה עליי לנשום וכל חלק בגופי כואב. באופן מפתיע אני עדיין ער, הראש שלי מסוחרר מסחרחורת מטורפת שמעולם לא הרגשתי כמותה וצפצוף עז מחריש את אוזניי.
מעט מאוד זמן חולף עד שקול סירנות נשמע באזור, רעש הסירנות מתמזג עם הצפצוף שבאוזניי ונדמה שהוא רחוק מאוד ושיעבור זמן עד שמישהו יגיע. באותו רגע מישהו מתכופף לידי. אני דוחף את עצמי, מנסה להתרומם אף שהכאב בחזה שלי בלתי אפשרי, ובקושי רב מצליח להסתובב על גבי. במבט מעורפל אני מנסה לראות מה קורה סביבי. אני מתנשף בכבדות וכל שרירי גופי בוערים ממאמץ כאילו רצתי מרתון.
"תישאר לשכב," הוא מורה לי, כאילו מאמין שיש בי איזשהו כוח לקום ולהסתלק מכאן. "אני הסוכן קורי פוסטר, הסוכן סאליבן שלח אותי אליך." אני עוצם את עיניי בחוסר אונים, אבל פוקח אותן כשהידיים שלו עוברות במהירות על גופי.
"זוז ממני," אני מצליח למלמל, אבל לא יכול להרים את זרועותיי מהקרקע ולהרחיק את ידיו ממני.
"אני רק בודק שאין דימום או שבר פתוח," הוא עונה בקור רוח. כשהוא מסיים את הבדיקה המהירה הוא שולף את מכשיר הטלפון שלו ומתקשר. "הוא יחיה," הוא אומר למי שנמצא מעבר לקו ומקשיב, "בביצוע. אזבא גוג'אר?"
רק אִזכור השם הזה גורם לשערות שעל גופי לסמור בפחד. "זה איאן סאליבן, הבן זונה? תמסור לו שמהרגע שפגשתי אותו החיים שלי..." אני אומר, אבל לא מצליח להשלים את המשפט. ההכרה שלי מתערפלת ואני שוקע לתוך חשכה.
 
כשאני מתעורר ההורים שלי, קודי וטיאנה, כבר יושבים על כיסאות סביב המיטה שלי. כמה זמן עבר מרגע שאיבדתי את ההכרה?
"אבא?"
הוא קם מייד ומתכופף מול פניי, "אל תתאמץ לדבר. אני אקרא לרופא."
אני חושב שאני מהנהן בראשי, לא ממש בטוח. כל איבר בגוף שלי כואב, אפילו הציפורניים וקצות השיער. אני מנסה לנשום עמוק, אבל ריח האבק שעדיין באפי והכאב בצלעותיי עוצרים אותי.
קודי מסתכל עליי במבוכה, "אני מצטער, גבר, לא ידעתי שזה יסתבך ככה."
טיאנה מעבירה מבטים ביני ובין קודי, "אפשר סוף סוף לדעת מה, לעזאזל, קרה לו?"
"אין לי כוח לדבר על זה," אני עונה וגל של כאב מלווה ברחמים עצמיים שוטף אותי.
"ובכן, מישהו יצטרך להסביר לי מה קרה פה," טיאנה מתעקשת, המבט שלה נודד מקודי אליי והיא בכלל לא נראית מרוצה.
אני נמנע ממבטה וממקד את עיניי בקודי. "אני לא מבין. היו לך כמה ימים טובים להסביר לה, למה לא עשית את זה?" אני שואל אותו בתוכחה.
"כמה ימים?" הוא חוזר אחריי.
"כן, כמה ימים. כמה זמן אני כבר פה?" הוא מחניק חיוך ונראה שהוא מתאמץ לא לצחוק. "מה הבעיה שלך? למה אתה צוחק?"
"אמממ, פטריק, אתה לא מאושפז פה כמה ימים. אתה פה מהבוקר בסך הכול," טיאנה עונה במקומו.
העיניים שלי מתרחבות בתדהמה, "מה?! רק כמה שעות?"
"כן. מה חשבת?"
"לא יודע... הייתם במקסיקו אז הייתי בטוח שעבר זמן עד שהגעתם."
"תפסנו את הטיסה הראשונה ממקסיקו סיטי. תוך חמש שעות הגענו לכאן. חייבת להגיד שדי הרסת לי את הצעת הנישואים."
"האמת, אתם נראים די רגועים. יש בזה משהו קצת מעליב." אני מתקשה להסתיר את המרמור.
"אהה," היא מחייכת, "כן, אנחנו רגועים. שברת שלוש צלעות ויש לך לא מעט חתכים. מובן שזה יכול היה להיגמר גרוע יותר, אז אני משתדלת לשמור על אופטימיות."
"אני שמח לשמוע שאת רגועה ואופטימית..."
"בכיין. תסתכל על הצד החיובי. בבית חולים יש רק אוכל בריא, כמו שאתה אוהב." היא פורצת בצחוק.
"טיאנה, באמת, תניחי לו," אימא שלי, שעד עכשיו עמדה לידי בשתיקה, נוזפת בה, "את לא רואה שהוא סובל מכאבים?"
"סוף סוף מישהו מבין אותי."
אבא שלי נכנס בחזרה לחדר עם הרופא, "התעוררת, מר פוקס."
"כן, הכול כואב לי," אני אומר בדרמטיות, "מותר לי לפחות לשתות משהו, אולי קצת מים?"
הוא מחייך. "מותר לך לשתות ולאכול מה שאתה רוצה."
"באמת? פשוט חשבתי שכמו בסרטים... אתה יודע... יהיה מותר לי רק מעט מים."
"זה נכון לגבי מי שעבר ניתוח או סובל מפגיעות פנימיות. אצלך המצב הרבה יותר טוב. אומנם אתה כנראה סובל מזעזוע מוח קל, שברת שלוש צלעות ויש לך הרבה חתכים לא נעימים בגוף, אבל זה כמובן גרוע פחות ממצבים דומים שאנחנו מכירים."
"ומתי הצפצופים באוזניים ייפסקו?"
"אני מאמין שייחלשו בימים הקרובים."
"הבנתי. אז בעיקרון אני יכול להשתחרר הביתה?"
"עניין של כמה ימים, לא יותר." הוא מחבר לאוזניו את הסטתוסקופ, "בוא נבדוק אותך." טיאנה מסיטה את הווילון וכולם ממתינים מעברו השני עד שהבדיקה מסתיימת. "אני שולח את אחת האחיות לטפל בחתכים שלך," הוא אומר ובלי דרמה מיותרת יוצא מהחדר.
אחת האחיות? זה כבר מתחיל להישמע טוב יותר. אני מעלה בדמיוני כל דמות אפשרית של אחות במדים קצרים וחזה שופע שראיתי בסרטי פורנו ומחייך, יש יתרון לכל דבר. אחרי כמה דקות נכנס לחדר גבר שמן בעל פרצוף ורדרד ומעט מאוד שיער על הראש, שהוא מסרק מצד אחד לצד שני בניסיון עלוב להסתיר את הקרחת המבהיקה שלו. הוא לובש מדים ירוקים ודוחף לפניו עגלת טיפולים. "בוא, נוריד מעליך את הבגדים."
אוי אלוהים, לא חשבתי שהיום הזה יוכל להידרדר נמוך יותר.

מה חשבו הקוראים? 6 ביקורות
nidar_hofi
12/8/2020 13:48
לפני שאת הולכת | סנדרה הבה קדם לו הספר עד שהגעת ?? חיכיתי לספר על פטריק, והציפייה הייתה שווה כל רגע, אל תפספסו את הספר המושלם הזה ?? מקנזי טאקר, חיה חיים כל כך מוגנים ושמורים, לא נותנת לאף אחד להפריע לשגרה המוכרת שלה... כל חייה סבבו סביב אבא שלה וחברת גלובל נדלן, חיה את חייה כשהמטרה העומדת לנגד עינייה היא האושר שלו, אפילו על חשבון שלה. חייו של פטריק פוקס סובבים סביב עסקי המשפחה, וזה כל מה שמעסיק אותו. משבר בעסק גלובל נדלן מחבר בין השניים. פטריק פוקס נכנס לחייה בסערה ומוציא אותה מאזור הנוחות שלה. מלמד אותה על רגשות, חיי חברה ומה שביניהם. הוא מראה לה את דברים הטובים שהחיים יכולים להציע.... "בכל פעם שתקווה נואשת הציצה, דחקתי אותה הרחק ממני. עד שהגעת, וכפית עליי לתת לתקווה הזאת להיכנס. ואז הלכת....." מה קורה כשהאמת מתגלה, האם הם יצליחו להתגבר על הקשיים, ולאחות יחד את השברים? באלי עוד כל כך הרבה ממקנזי וטאקר! לא הספיק לי בכלל, לא רציתי לעזוב את הספר, ספר מלא ברגש, ממליצה בחום! ? #הדבורה_הסוקרת_ביבוקס_סיקורים_שעוקצים בסולם הדבורים ??????????
דליה
18/8/2020 10:29
#לפני_שאת_הולכת #סנדרה_הבה ספר בסידרה קדם לו #עד_שהגעת מומלץ לקרוא אותו קודם . עריכה לשונית וספרותית: מיכל ברמן עיצוב כריכה: מיקי קדוש סידור, הכנה והפקה לדפוס: יהלומים הוצאה לאור סוגה: רומן מתח ארוטי ??? ?? ???? סקירה?? ?? ?? ?? ? "כל עוד מילה שרצית לומר נמצאת אצלך בפה , אתה זה ששולט בה אבל מרגע שהיא נאמרת אתה העבד שלה " -סבא ביג קאנון. כשיצירה מביאה לי כזה פתגם הוא הופך מבחינתי למוטו של הספר. מוטו המעיד על העלילה שתתפתח כאן, מילה שנאמרת הופכת לאדון שלך. מסיטה את מהלך העניינים לא לפי רצונך , אלא לפי הלך הרוח בו נאמרה , הסיטואצייה ואופן הבנתה מעצם היותה סוג של עדות שמיעה , אתה שומע ומפרש לפי הטונצייה שנשמעה לך באוזן לא לפי כוונת המדבר. שתי דמויות חזקות ביצירה לכל אחת מהם שק של עבר והשלכותיו עליהם בהווה עם אופצייה גדולה להיתקעות בעתיד. היא והוא נפגשים .יש מפץ אדיר במפגש כי המילה נאמרת ויש לה צל ענק להטיל על האומר ועל זה שנאמר עליו. כל היצירה בוג של התפתחות טראגית של סיטואציות המאבדות שליטה בשל אי אמון , חשדנות , משקעי עבר.מה שמאשש את ההנחה שהאהבה לא תמיד מנצחת הכל אבל בהחלט מנצחת על התזמורת , הכלים והטון. דמויות המשנה ביצירה הינן מופלאות , אנו פוגשים כאן את טיאנה וקודי מהספר הקודם : #עד_שהגעת . הסבא הנהדא ביג - מאק והשף המאפיונר ניקו לכל אחד מהם מגיע מבחינתי ספר בפני עצמו. ספר מצויין בכל פרמטר אפשרי למעט הסוף שלו -- #סנדרה_הבה אחרי ששיחקת ברגשותי ומחשבותי לכל אורך הספר זה הסוף שהבאת לי ?? זה מה שמגיע למעריצה שאני ?? ככה לא מסיימים ספר ????פרק קצר . אוסף אירועים וקפיצה מאפס מהירות ל1000 קמש בשנייה . זו דרך לא ראויה לסיום תני הסבר מה קורה כאן פרטי את השלבים אל תתני לדמיון שלי לעבוד ולכעס להתגבר. נכון , בתם הכתיבה גיליתי שיש פרק בונוס .זה לא פרק בונוס זה פרק MUST שחייב להיות ההמשך הטבעי של הספר המשך שמגיע לקורא בתם היצירה הנפלאה שלך . ארבע דבורות עמלניות ומזמזמות בסולם הדבורות שעוקצות . ?? ?? ?? ?? #הדבורה_הסוקרת_ביבוקס_סיקורים_שעוקצים https://bbooks.co.il/book/לפני-שאת-הולכת-סנדרה-הבה/
lea.mol07
31/8/2020 22:53
בספר הקודם "עד שהגעת", נתקלנו בפאטריק. וזה, הספר שלו. פאטריק, מתוקף היותו הבן של בעל חברת נדל"ן ענקית, מגיע לחברת נדל"ן משפחתית לא קטנה בכלל לאחר שמתקיימים תהליכים לרכישה. הוא לא חושב שביתו של בעל החברה ראויה לעבוד בחברה או בכלל להשאר בחברה לאחר המכירה. מקנזי, בטוחה שלפאטריק יש משהו נגדה. הוא מעליב אותה בכל הזדמנות שיש לו. הוא עוקץ אותה על חוסר ההשכלה שלה בכל פעם מחדש. מקנזי אפילו חושבת שהוא שונא אותה. אבל הגבול בין שנאה לאהבה הוא מאוד דש. תשאלו את פאטריק ומקנזי. לאט לאט הם מבינים כי הם חשים משהו אחר. משהו שהוא אינו שנאה. הייתכן וזו אהבה? כיצד היחסים בינהם משתנים לאורך התקופה? מי יהיה הראשון להבין כי הם לא יכולי ם אחד ללא השני? רוצים לדעת? רוצו לקרוא.
mary
7/9/2020 01:00
לפני שאת הולכת \ סנדרה הבה עריכה לשונית וספרותית : מיכל ברמן עיצוב כריכה : מיקי קדוש הוצאה : יהלומים כאב יכול להגיע מכל מיני מצבים בחיים,השאלה מה אנחנו לוקחים ממנו ? מה אנו שואבים את הסבל, או את האתגר. לפעמים לעמוד מולו זה כמעט בלתי אפשרי, אבל אנו מכונות מוזרות מי שתיכנן אותנו הכניס לתוכנו מעורבות מלאה של רגשות. מה אנו לומדים מהם איך אנו מתמודדים עימם לגמרי תלוי בנו. מקנזי היא אגוז קשה לפיצוח, היא למדה לא לקשור קשרים שככה לא תוכל להיפגע. הכאב שלה מפחד הנטישה חרוט במהותה. החיים נותנים לה הזדמנויות לשנות ולהשתנות אבל הפצעים כל כך עמוקים עד שהם פשוט עוברים לידה. כל מה שהיא עושה סובב סביב אביה מולידה, רק לו היא נותנת לחדור מסביב לחומות ההגנה הבצורות שלה. מקנזי טובת הלב הייתי מאחלת לך לפקוח את עינייך להעז ולהאמין שיש בני אדם ששווה להשוות בקסמם. "כדי לעשות שינוי פנימי עמוק תתחילו בצעדים קטנים ומלאכותיים עד שיכה שורשים ויהפוך לטבעי." משפט שכבש אותי, אני מזדהה עימו וכל צעד שבחיי מדגיש את חשיבות ההתמודדות לבנות משהו משל עצמך, להאמין בזוגיות ובכוחה לעניק לך יציבות ובית. פטריק נסיך שהעושר לא זר לו, הוא מקבל מה שהוא רוצה מתי שהוא רוצה וכשהוא נתקל באתגר הוא מיד חייב לפצח את חידתו ולכבוש את ליבתו. מקנזי מקשה עליו והוא מוצא דרך לפרק את מגננותיה. הוא לא מאמין ביכולותיה ומזלזל בכל הקשור אליה, פטריק לידה הופך להיות גאוותן חסר תקנה ומקנזי מתקשה לקבל את המרה האם פטריק יסכיל להבין שמקנזי מושלמת בשבילו ? האם מקנזי תיתן לפטריק הזדמנות להכיל אותה ? פטריק עושה טעויות ללא סוף בנוגע למקנזי ולרגע נראה שהביטחון המופרז שלו מתקשה לעמוד במשימה אחת פשוטה להיות צנוע ולדבר מליבו. "כל עוד מילה שרצית לומר נמצאת אצלך בפה, אתה זה ששולט בה. אבל מרגע שהיא נאמרה אתה העבד שלה." משפט שורף. איזו בערה הוא מלבה בתוכי, אני שמילים תמיד היו אלה שיכלו להמית אותי מעריכה את המשפט הזה מחבקת אותו לחיקי ומבינה שהמילים שאנו מוצאים מפינו יש להם ערך עליון לא סתם נאמר חיים ומוות ביד הלשון. פטריק היקר להאמין במשהו לא מספיק אם אינך נותן לו להתגשם. אני מזמינה אותכם לסיור אוויר עם מקנזי ולראות את החיים מלמעלה להעריך את השקט לצמוח להכות שורש ולהאמין שיש אנשים ששווה להיכבש בקסמם. מוזמנים להיכנס לדף הסקירות שלי בתוך העולמות https://www.facebook.com/%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%9A-%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A8%D7%99-%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%A2%D7%AA%D7%99-107122674368031 #הדבורההסוקרתביבוקססיקוריםשעוקצים בסולם הדבורים ?????????? לרכישה ?? https://bbooks.co.il/book/%d7%9c%d7%a4%d7%a0%d7%99-%d7%a9%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%95%d7%9c%d7%9b%d7%aa-%d7%a1%d7%a0%d7%93%d7%a8%d7%94-%d7%94%d7%91%d7%94/
חופית שושן
4/10/2020 17:41
לפני שאת הולכת סנדרה הבה -הוצאת יהלומים מומלץ לקרוא לפני את עד שהגעת כדי להבין יותר טוב תעלילה "השיער שלך קצר יותר מהרגיל, לא? חשבתי עלייך מרגע שהתקשרת אתמול," קול גברי לוחש לי. מה. לעזאזל. "היי, תדליק את האור," אני קורא בבהלה. "שיט, שיט," שטף קללות באיטלקית פורץ מפיו, האור נדלק ואני עומד פנים אל פנים מול שף ניקו מאתי, איטלקי כועס במיוחד כרגע. הוא תוקע אצבע תקיפה בחזה שלי ושואל ברוגז, "מה אתה עושה כאן?" "מה אני עושה כאן? מה אתה עושה כאן?" אני מחזיר. "זו המסעדה שלי, להזכירך." הוא שותק לרגע, בוחן אותי במבטו. "אתה האורח של מקנזי." "כן, ואתה... מה בדיוק הקשר שלך אליה?" הוא מחייך בשחצנות. "לא עניינך. למה אתה כאן?" אני שולף מהכיס את פיסת הנייר המקופלת, פותח אותה וקורא שוב: חדר אחורי. הלשון שלי. בפה שלך. הרבה זמן לא טעמתי אותך. הייתי צריך לדעת. זה היה מיועד למקנזי. "שאלתי למה אתה כאן?" הוא חוזר, "מה יש לך ביד? תן לי את זה." אני מקמט את הנייר ותוחב אותו בחזרה לכיס, "שום דבר שצריך לעניין אותך. טעות שלי. אני... אני אמסור למקנזי שאתה מחכה לה," אני ממלמל. הוא פותח את הדלת. "אין לי זמן עכשיו. צא מהמשרד שלי," הוא אומר, יוצא וטורק אחריו את הדלת. אני מכורה לספרים של סנדרה כל ספר שהיא מוציאה חייבת אותו הספרים שלה מרתקים מציאותיים ונוגעים בלב מקנזי טאקר עובדת בחברה של אבא שלה בחורה רגילה ותמימה שכול חייה עטפו והגנו עלייה החברה של אבא שלה מפסידה כסף ולכן נמכרת פטריק פוקס הורס חתיך ומומחה בקניית חברות נדלן שפטריק מגיע לחברה הוא לא מבין למה כולם אוהבים את מקנזי היא נראית לו הכי לא תמימה כמו שהיא מצטיירת האם מקנזי באמת תמימה ? האם פטריק פוקס טעה ? והאם העסקים יהפכו לאישים ? הדמות של מקנזי בחורה מהממת שתמיד נותנת לטובת הזולת גם אם זה לקחת מעצמה על מנת לעזור אהבתי שהיא לא ויתרה לא לעצמה ולא לפטריק למרות הזילזול והפגיעה ברגשות הדמות של פטריק וואי איזה הורססס קשוח בעסקים עם לב ענק אומנם הוא מתנהג למקנזי מגעיל אבל זה רק בגלל שהוא לא יודע להתמודד עם הרגשות שלו בקיצור ספר קליל מצחיק עם קצת פשע ומלא בהכולל אהבתי ממש רוצו לקרוא ??????????????? #הדבורה_הסוקרת_ביבוקס_סיקורים_שעוקציםם ‏https://bbooks.co.il/book/לפני-שאת-הולכת-סנדרה-הבה/
chensan4290
5/11/2020 14:43
לפני שאת הולכת/ סנדרה הבה הוצאת יהלומים #הדבורה_הסוקרת_ביבוקס_סיקורים_שעוקצים סנדרה היא בין הסופרות שלא משנה מה הן יכתבו אני אוהב, גם אם סנדרה תחליט לכתוב ספר טלפונים? (מודה שאני גרופית של סנדרה??) כמובן שגם בספר הזה לא התאכזבתי כלל!! הכתיבה המעולה, הדמויות הכתובות כמו אנשים אמיתיים עם שיחות אמיתיות ומחשבות מציאותיות. כל זה נותן מתכון בלתי נשכח של ספר?? נהניתי להכנס לעוד ספר של סנדרה ולהישאב לעולמו. פטריק ומקנזי עליתם לסולם הזוגות האהובים עלי?? ממליצה בחום?? תעדכנו אם גם אתם התאהבתם בפטריק?? מדד הדבורה????????
המלצות נוספות עבורך
דיגיטלי35 ₪ 29 ₪
מודפס98 ₪ 49 ₪
דיגיטלי35 ₪ 29 ₪
מודפס98 ₪ 49.9 ₪
דיגיטלי35 ₪ 27 ₪
מודפס98 ₪ 55 ₪
עוד ספרים של יהלומים - הוצאה לאור
דיגיטלי35 ₪ 29 ₪
מודפס98 ₪ 39.9 ₪
דיגיטלי 29 ₪
מודפס 39.9 ₪
דיגיטלי132 ₪ 99 ₪
מודפס392 ₪ 180 ₪
דיגיטלי 49 ₪
מודפס 99 ₪
דיגיטלי 29 ₪
מודפס98 ₪ 49.9 ₪
דיגיטלי 56 ₪
מודפס 98 ₪
עוד ספרים של סנדרה הבה
דיגיטלי 33 ₪
מודפס98 ₪ 49.9 ₪
דיגיטלי 29 ₪
מודפס98 ₪ 49.9 ₪
דיגיטלי 35 ₪
מודפס98 ₪ 49.9 ₪
העשירייה הפותחת
דיגיטלי35 ₪ 20 ₪
מודפס98 ₪ 20 ₪
דיגיטלי 35 ₪
מודפס98 ₪ 49.9 ₪
דיגיטלי 35 ₪
מודפס98 ₪ 49.9 ₪
הירשמו לרשימת התפוצה של ביבוקס
Powered by blacknet.co.il