רק זהב ראוי לקיום

"עַכְשָׁו הִנְנִי יוֹדֵעַ

כִּי הַדָּבָר אֵינוֹ כֹּה נוֹרָא

מַזְמִין וְנִפְלָא אַף הוּא

הָאִישׁ אָפוּף בָּאֲפֵלָה.

וּמִשְׂחָק לֹא יַעֲזֹר

עַכְשָׁו תּוֹרִי לָלֶכֶת."

מילותיו של שי סול שטות על פני יבשות, נופים ורגשות. בכתיבתו המופשטת מפליג סול אל מחוזות עבר גועש וכאוטי, אל עתיד שיכל להיות, אל רגעי אהבה, תהייה, עוצמה וכאב.

שי סול, יליד 98', אשדוד. זהו ספר שיריו הראשון.

אַרְקֶדְיָה

שְׂמֵחָה נַפְשִׁי וְדַאֲגוֹתַי נָמוֹגוּ

חֲפֵצָה לָלֶכֶת אֶל הָעֵדֶן הַהוּא

שָׁם אֶמְצָא אֶת שֶׁאֲנִי מְחַפֵּשׂ.

וּבַאֲשֶׁר הָיִיתִי שָׁם

זוּגוֹת־זוּגוֹת

עֵינַיִם יָפוֹת

לֹא סָרוּ עָלַי

וְכָל יָפְיוֹ שֶׁל הַמָּקוֹם

וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה

נָגַע בִּי כְּבַרְזֶל מְלֻבָּן.

זִכָּרוֹן יָשָׁן שֶׁל שֵׂעָר אָרֹךְ וְחוּם

וּצְחוֹק מִתְגָּרֶה שֶׁלֹּא נָדַם

וּדְאָגוֹת שֶׁחָזְרוּ

וּמָה רַב כָּבְדָּן.