סיפורו של אלמן

ספר זה הוא בראש ובראשונה ספר של - אהבה.

אהבה שחוצה זמנים ושנים,

אהבה של אנשים חיים, אהבת איש לאשתו,

שהבטיחו זה לזה שהם יאהבו עד שהמוות יפריד ביניהם.

והמוות אכן הגיע – והרעיה האהובה עלתה לעולם שכולו טוב,

ולמרבה ההפתעה, האהבה ממשיכה ופורחת.

והאיש כותב ספר אהבה זה לאשתו אך גם לעצמו,

על מנת לזכור את האהבה הגדולה.

"והאלמן, מבקש רשות מאשתו, רשות להכיר אישה אחרת."

 ואכן, ספר זה נוגע, בנוסף לאהבה, בזוגיות שנייה.

והאלמן, בזווית האישית שלו, משתף בגילוי לב על זוגיות שנייה,

כי זכותו להיות נאהב ומאוהב, אך זו גם חובתו!!!

בשנה האחרונה התווספו למעגל השכול נשים וגברים רבים כל כך, ולכן ספר זה הוא בגדר חובת קריאה לכל מי שרוצה לחוש את רגשותיהם הגלויים והכמוסים של האלמנים והאלמנות.

סמי אטדגי, בן חמישים ושש, אלמן זה שש שנים ומחצה.

אב לארבעה ילדים, שלושה חיילים ושמיניסטית.

איך מגדירים אלמן

אלמן זה גבר...

אלמן זה גבר, שבשעת חופתו מכסה את פניה של כלתו הטרייה בהינומת הכלה הלבנה,

ולאחר מספר שנים הוא מכסה את פני אשתו בתכריכים לבנים...

אלמן זה גבר, הנושק לאשתו בדמעות של אושר ושמחה בליל הכלולות,

ולאחר מספר שנים מנשק בדמעות ובצרחות את פניה המתות של אשתו...

אלמן זה גבר, שהרב מקדש אותו ואת אשתו,

ולאחר מספר שנים אותו רב ממש מבקש מהגבר לזהות את אשתו בטרם תיקבר...

השכול דומה

לעיתים, דומה השכול למערבולת של גלים, הבאים מכיוונים שונים.

גלי הצער מגיחים ללא הזמנה וללא הודעה מראש, וזורקים אותך לתהומות של עצב.

לעיתים אלו גלי צונאמי של געגוע ליקירה/יקיר שנפטר.

אתה מגלה, לחרדתך, שאכן הגרוע מכול קרה, ויקירך אכן אינה/אינו עוד בחיים.

לפעמים מדובר בגלים של כעס - כעס על עצמך, על הרופאים, ואפילו עליו - על האלוקים המחיה והממית.

גלים אלו אינם הגיוניים. הם חזקים במידה שלא תיאמן, ובשונה מגלי הים, החוזרים חזרה לים, גלים אלו באים על מנת להישאר.

צריך זמן, אמונה גדולה ומאמצים רבים על מנת לשוט בים הסוער הזה ולהגיע לחוף מבטחים.

אלו כמובן תחושותיי - אך להערכתי אלו הן גם תחושותיכם.

משפחת אטדגי, אבני חפץ, שומרון.