יומנה של ברנדי
נולדתי בחיפה, בשנה שקוראים לה 2016 (לדעתי זה שם ממש משונה). אני לא כל כך זוכרת מה היה כשהייתי צעירה. מה שכן זכור לי הוא שגרתי בבית של אנשים, שקראו לי "שוקו".
אותם אנשים תמיד רבו ביניהם מי יטייל איתי בחוץ (לא הבנתי אם הם רוצים או לא רוצים לטייל איתי).
כך היה, עד שיום אחד העלו אותי על הרכב שלהם, דיברו כל הזמן על טיול שיעשו בחו"ל ולקחו אותי למקום שלא הכרתי. שם, במקום ההוא, קשרו אותי לעמוד, נתנו לי אוכל וכלי עם מים, חיבקו אותי ואמרו שאחרי שיחזרו מחו"ל (איפה זה?) יבואו לקחת אותי.
בהתחלה דווקא היה לי כיף להיות בחוץ. אנשים שאני לא מכירה נתנו לי אוכל וליטפו אותי, אבל לפעמים באו ילדים גדולים שמשכו לי בזנב וזרקו עליי אבנים.
טוב, נעבור לנושא אחר, כי אני לא רוצה לדבר על זה. כואב לי להיזכר במה שעשו לי.
יום אחד באה ילדה נחמדה בשם שירה, שחררה אותי מהחבל, לקחה אותי איתה וסיפרה למכשיר שקוראים לו "פלאפון" כל מיני סיפורים עליי. בין היתר היא אמרה למכשיר משפטים שלא כל כך הבנתי, כמו:
- "אני אשלח לך בפייסבוק תמונות שלה"
-"כן, היא קיבלה כבר חיסונים".
היא - זו אני.
אתר ביבוקס הוקם בכדי לאפשר חווית רכישה נוחה ומהירה לקהל חובבי הספרים.
אנו מציעים מגוון ענק של ספרים בקריאה דיגיטלית באפליקציה או במשלוח עד הבית.
