קצרים בסבלנות
לילדים הצעירים, שלוחצים לקבל כאן ועכשיו את מבוקשם, אנו אומרים: "סבלנות, לא קונים בשום חנות". אז, כיצד זה שלנו המבוגרים נגמרת הסבלנות? חשוב שנלמד מהי סבלנות. סבלנות היא היכולת לסבול המתנה, עיכוב או התגרות בלי לכעוס או לדאוג, וכן היכולת להתמיד בשקט בהתמודדות מול קשיים. יכולות התנהגותיות במצבים מסוימים, הן אותן כישורי חיים שאדם חייב ללמוד בתהליך ההבניה שלו כבוגר ואחראי להצלחה בחייו. סבלנות מתוארת כמידה טובה גם בדת. סבלנות היא הרגל נרכש, לא תכונה מולדת. סבלנות היא אחת מאבני היסוד החשובות והיעילות ביותר שעליהן אנו יכולים להתחיל לבנות הרגלים. ההרגלים הם אותם קווי התנהגות שמסייעים לנו להתנהל נכון בחיינו למען השגת מטרותינו. והשגת המטרות נותנת את תחושת המוצלחות שאנחנו תמיד שואפים אליה. מי שיטפח סבלנות, יהיה הראשון להנות ממנה, וכשאנחנו ננהג בסבלנות, גם הסובבים לנו, ילמדו לנהוג בסבלנות. כשאני מאוד רוצה לאכול ארוחת ערב, אבל אשתי עוד חמש דקות תסיים לראות סידרה שהיא אוהבת, לא יקרה כלום. סבלנות. כשאני מאוד רוצה לקלח את הילדים, אבל הבעל הרגע נכנס הביתה, איחור קל שלא קורה כל יום ומבקש עשר דקות, סבלנות, לא קרה כלום.
לנהוג בסבלנות, אומר להתחשב ולכבד את צרכי הזולת, צרכי המסגרת או צרכי המערכת. ההבנה שאין רק "אני" יש "אנחנו" ואותו אנחנו הוא חלק ממכלול ענק שנקרא "יקום". היקום מתנהל בשילובם של מרכיבים רבים. ולהתנהלות מרובה שכזאת, שהיא לרוב בלתי צפויה, צריך סבלנות, הרבה סבלנות. התנהגות חסרת סבלנות מביאה אותנו לעבוד באוטומט. הרבה טעויות נעשות מתוך חוסר סבלנות. ואין הכוונה ל"דחיינות" או ל"אי עשייה", הכוונה היא שמה שצריך להיעשות אכן יעשה אם כי לא תמיד בזמן שתוכנן או היה רצוי.
סבלנות היא תכונה חשובה בחברה המודרנית, ולכן מגיל קטן מקובל להנחיל לילדים את עיקרון הסבלנות. המדהים בהנחלת תכונה זו הוא, שהיא מאפשרת למתוח את תפיסת הזמן שלנו. ברגע שאנחנו מכירים בכך שחמש הדקות שנמתין למילוי משימה, נבלעות בעשייה הכללית. כשאנו מתייחסים לזמן כאל משאב גמיש יותר, או במילים אחרות כשאנו עוברים למוד של סבלנות, אנו יכולים להציף את עצמנו בשלווה, להשיג מטרות
ארוכות טווח ולהיות בתהליך למידה בלתי פוסק.
נברר ביחד, במה וממה קצרה סבלנותנו? נחשוב ביחד כיצד ניתן להתמודד ולהמתין בסבלנות לפתרון הבעיה. הסבלנות היא מעלה/מידה המסייעת לשלוות הנפש. תקופה זו של הקורונה מלמדת אותנו לקחת את הזמן ללימוד וצמיחה ולא להתנהל באוטומט שיוצר קפאון מחשבתי.
"אל תהי בז לכל אדם" כתוב בפרקי אבות. כל אדם מישראל יש לו ערכו הייחודי. אין לך שני בני אדם זהים, ואפילו לא שווים זה לזה. כל אדם יש בו משהו שאין בחברו, וכאשר הוא תורם את המיוחד שבו, הוא משלים בכך את העם כולו. חשוב שנכיר בכך שכל אדם הינו בריאה אלוהית ובכל אחד יש משהו מיוחד שאין לאף אחד אחר, גם אם אדם אחד יראה לאדם אחר מוזר, גם אם אדם אחד לא יבין מה הייחודיות של האדם השני, או גם אם יחשוב שאדם שני הוא מרשע, לכולם זכות קיום בעולם זה ולכל בעל זכות יש ערך ייחודי.