ספרי ניב – הוצאה לאור
שנת הוצאה: ינואר 2017
מס' עמודים: 102
ספר השירים "לא מובן מאליו" מאת פרופ' עפר עציון, בהוצאת הספרים "בין סגול ובין תכלת", כולל 40 שירים המחולקים לארבעה שערים. את השירים מלווים כ-40 יצירות של ציירים וצלמים. מילים, אותן שזר המחבר, קודמות להן ומבטאות את ההקשר, כך נוצרת הרמוניה מלאה בכל דפדוף דף.
עפר הוא "איש של פעם", עובדה שבאה לידי ביטוי בשיריו. אלה נעים בין אז לבין עכשיו, כשאת כולם עוטפת נוסטלגיה וכמיהה זכה לה. המשורר מחובר לטבע ומקסמיו, הוא מעדיף את הים, את העצים ה"מבוגרים" ובעלי הניסיון, את הניצוץ שבחלום ההופך למציאות. זאת על פני הייאוש, הוויתור והרמת הידיים, המעידה על כניעה אישית ועל התייחסות יתרה לחוות הכלל. עפר, מצדו, מזמן חדל לתת דין וחשבון אודות מעשיו. הוא חותר לעשייה כשנקודת המבט שלו מן הצד היא של רואה נוכח. הוא ער לתחושותיו, אלה שהתעוררו לחיים בשנית, גם בזכות השירה, וער לרגשות האחר הנמצא מולו. עם זאת לא תמיד הוא יודע כיצד לבטא את זו ההימצאות. השיר "דל כוחי" משקף זאת נאמנה, אלא שכאן "הרמת הידיים" שונה לחלוטין, כמו גם הוויתור.
מוטיב האביר ומוטיב הליצן מאפיינים אדם שיודע היטב שהגלימה כבדה, אך לא אחת הכרחית. לדבריו, זו הגלימה נכפתה עליו, והוא מתקשה להפקירה למרות האחריות הגדולה והמעידה האפשרית. למזלו של המשורר, הוא אופטימי. חיוכו הייחודי זוכה למקומו בינות השירים, עד לבסוף בוחר הוא שלא ללבוש לא את הגלימה ולא את השריון. באומץ הוא נפרד מן החרב ומתחיל יום חדש, כזה הנצמד להווה וליש הקיים.
השער השלישי בספר - "פאתי שקיעה", הוא חוצץ אופטימי ויפה, המכיל ברובו אהבה ובריאה. לקורא נעים להגיע אליו לאחר שני השערים הקודמים, מה גם ששער זה פותח בפנינו את השער האחרון, לאחר שהשמש שקעה אך האדם קם. האדם המתבונן ער כעת לכל גוון וצבע, כמו נפרשה בפניו האלוהות כולה על פיסת רקיע אחת. הטבע מדבר את המשורר, ולהפך ("העץ שקרא בשמך"), והכול נתון להתחדשות ולצמיחה.
מעניין הוא המקום שזוכה לו ההיגיון בספר. מוטל בספק, ומאידך מכוון נכונה, כ"קרן אור באפלה" (מתוך הספר). מבטו של המשורר לרוב נאלם, אך אין זה אומר שהוא אינו רואה.
